איסוזו D-מקס: מבחן דרכים

בדרך לשדה עוצרים בבנגקוק: יצאנו לבדוק את היורש למלך מכירות הטנדרים, איסוזו D-מקס
אלדד אריה |

איסוזו D-מקס

עניין ידוע הוא כי את החקלאות בארץ מחזיקים כבר שנים פועלים מתאילנד – ישראלים כבר לא ממש נמשכים לעבודת הכפיים הזו. אך לא רק פועלים מגיעים אלינו ממדינת 'סיאם', מגיע אלינו משם גם הטנדר הנמכר ביותר בישראל ב-10 השנים האחרונות – איסוזו D-מקס.
 

להחליף שליט
הדור הראשון של ה-D-מקס (זה שהחליף את איסוזו איפון, זוכרים?), הוצג ב-2003. מאז ועד לפרישתו, עבר הטנדר הוותיק אי אלו עדכונים שסייעו לו לשמור על שלטונו בלבנט – שהגיע ל-50% מנפח השוק, ויותר. ב-2012 הציגה החברה היפנית דור שני וחדש לנוסחה המנצחת. החזית החדשה עושה שימוש ביחידות תאורה מודרניות יותר, גדולות יותר, מחודדות יותר – וגם נאות יותר – ושינויים לפגוש הקדמי ולשבכה משלימים חזית מרשימה. מהצד כנפוני הגלגלים הפכו לחלק אינטגרלי (לעומת כנפונים פלסטיק בדור היוצא). כאשר מאחור – כמו בדרך כלל בכלים מסוג זה – אין הרבה מה לעשות; שינוי ליחידות התאורה ומבנה מקובל ורבוע של ארגז העמסה. המראה המוכר נשמר – בתרגום מודרני ועדכני. זה המקום לציין כי הגרסה הנבחנת , היא ה-LS פרמיום, שגם קיבלה תוספת אביזרים מקומית, שתוספות הכרום בה משפרות בהחלט את המראה הכללי. בדגמים הפשוטים התוצאה מעט אפרורית יותר.

המרכב התארך ב-28 ס"מ, הורחב ב-5 ס"מ והוא "יושב" על מרחק סרנים (שלדת סולם) שגדל ב-4.5 ס"מ (309.5 ס"מ). התוצאה היא יותר מקום הן בתא המטען והן בתא הנוסעים. זה האחרון הוא גם עיקר גאוותה של איסוזו, עם טענות לאיכות משופרת ותחושת רכב פנאי מן המניין ולא של פועל בניין.
שינוי חשוב נוסף, הוא שימוש במערכות בטיחות אלקטרוניות (יציבות ומשיכה), הניתנות לביטול חלקי או מלא, לעומת דיפרנציאל אחורי ננעל בדור היוצא.
 
 

בגזרת המנוע תמצאו רגרסיית סמ"קים, עם נפח של 2.5 ליטר בלבד (3.0 ליטר בגרסה הבכירה בדור היוצא). אך אל חשש, צמד מגדשי הטורבו החדשים (המסודרים בטור – אחד קטן ואחד גדול) דואגים שתפוקת המנוע לא תיפגע (163 כ"ס ב-3,600 סל"ד), ונתון המומנט, החשוב יותר במקרה דנן, שופר בכ-4.1 קג"מ לסך של 40.8 קג"מ מכובדים, המוגשים לכם החל מ-1,400 סל"ד נמוכים. יפה. כמו קודמו, תוכלו לבחור בין תיבה אוטומטית לידנית. בשונה מקודמו, לזו לעצלנים יש היום 5 הילוכים (ושליטה מלאה), לעומת 6 לתיבה הידנית. כושר ההעמסה עומד על 1,050 ק"ג, עם יכולת גרירה של 750 ק"ג (נגרר ללא בלמים). 6 כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות (ESP), עוזרים לו לקבל ציון ריסוק נאה של 4 כוכבים ביורו NCAP.

איכות זו לא מילה גסה
טיפוס על מדרגות הצד האופציונאליות (שמרגישות כאילו הן עשויות מקרטון. וותרו), התיישבות במושבי העור, ואכן ההבטחה לתחושה משופרת ומרווחת מתקיימת. אבל, כפי שהוזכר לעיל, אנחנו ספונים בגרסה הבכירה, וזאת תורמת רבות לתחושה ה"ג'יפאית" המהודרת: פיקוד חשמלי מלא למושב הנהג, בקרת אקלים, בקרת שיוט, מחשב דרך מפורט, הגה 3 חישורים עטויי עור, מערכת שמע הכוללת 5 רמקולים (אחד בתקרה), חיבור לאייפוד ובלוטות' מובנה, עיגוני איזופיקס ועוד. הוסיפו לזאת קוסמטיקה מעט יותר מהודרת (ידיות מוכספות, תאורת פנים) ותקבלו תא נעים לשהייה, שכמותו לא תקבלו בגרסאות הבסיס. אבל גם בהן תמצאו את העיצוב המודרני, הפלסטיקה המשופרת, ואת איכות ההרכבה והגימור הלא רעות (אם כי יש מקום לשיפור). המושב האחורי מציע מרווח משופר ומשענת פחות זקופה – אבל עדיין זקופה מדי, וגם מרווח הראש גבולי לגבוהים.

בדרך לשדה
השינויים לא מסתכמים בתא המנוע או בתא הנוסעים - המתלה הקדמי החליף את מוטות הפיתול בקפיצי סליל, ומאחור טיפסו קפיצי העלה אל מעל הסרן (בדגמי ההנעה הכפולה), לטובת מרווח גחון (23.5 ס"מ) ויכולת שטח משופרים.
 
 

הנעה בבוקר, וצליל דיזלי מחוספס ממלא את תא הנוסעים. שילוב ל-D, וה"D" החדש משתהה קלות לפני שהוא נע בהחלטיות לפנים. כוח לא חסר כאן, ו-1,950 הק"ג שהמנוע צריך לנייד לא ממש עושים עליו רושם. תיבת ההילוכים האוטומטית (מבית אייסין) עובדת בהרמוניה זריזה עם המנוע, ומעניקה תאוצה חלקה. במהירות עירונית ובין עירונית ה-D-מקס מרגיש זריז, ושומר על רזרבת כוח ויכולת תאוצה גם במהירויות שהוא לא באמת צריך. חבל רק שהרעש שהמנוע מייצר – בעמידה, בשיוט ותחת האצה – לא "נח" לרגע. הזמן היחיד שבו הרעש מפסיק להטריד, הוא בזמן שיוט במהירות גבוהה, היות ורעשי הכביש והצמיגים מעמעמים מעט את רעש המנוע. אין ספק שהבידוד יכול, וצריך היה, להיות יותר טוב. הוא לפחות חסכוני – צריכת הדלק עמדה בשיוט על 14.7 ק"מ לליטר ו-8.3 ק"מ לליטר אחרי מבחן עתיר שטח וצילומים. לא רע.

על הכביש מורגש שיפור משמעותי בנוחות הנסיעה, הן בכביש משובש במהירויות עירוניות והן בכביש המהיר. כיול המתלים שומר על מסורת הסגמנט עם כיול רך יותר (ומידי) מלפנים. זה עובד בסדר על שיבושים קטנים, אך שילוב של שיבושים בינוניים ומעלה עם ארגז ריק מצליח להפר את השלווה.

כיבוש השביל ושדה החציל
את פרק השטח/עבודה אנו מתחילים בשבילי שדות השרון. כאן, ה-D-מקס מרגיש בבית, ומשייט בקלות ובמהירות. כמובן שאם תגזימו, לדוגמא שילוב של מהירות גבוהה ופני קרקע גליים, תצליחו לסגור את המתלים מלפנים, אך הנוחות בהחלט טובה מבעבר וסבירה בפני עצמה. ההגה הארוך (3.75 סיבובים), לא ממש משדר לכם משהו, אך בעל משקל נכון ודיוק טוב. בחול עמוק (אם כי רטוב לאחר יום דווקא גשום) ה-D-מקס המשיך להרשים, וצלח את הדיונות בקלילות מרשימה, אפילו עם הצמיגים הדו-שימושיים. אבל כמקובל, מערכת בקרת המשיכה לא תמיד מסתדרת עם חול, ולא פעם תחנוק את המנוע ברגע הכי לא נכון. עדיף לנתק.
 
 

בשביל להקשות עליו קצת יותר הצפנו לשבילי הרי מנשה, בואכה הר חורשן. שם הפך התוואי לבוצי עד מאוד וגם מחורץ מעדרי הג'יפים (ורכבי הליסינג. מדהים לאן החבר'ה הללו מגיעים בשטח...), שבאו לראות זרימה שלאחר סערה. גם כאן לא הפגין ה-D-מקס רתיעה, וצלח את השבילים הדביקים ללא מאמץ. אפילו לא נדרשנו להעביר את החוגה החדשה והנאה ליחס העברה נמוך. מערכת ההנעה התגלתה כיעילה ולמעט השהייה קלה, סיפקה את הכוח הנדרש לגלגל הדורש. מהלך המתלה הארוך מאחור, וחיבתו לאמא אדמה, תורמים רבות ליכולת לתקוף הצלבות בנינוחות ובקלות וזוויות גישה ונטישה של 30 ו-22.7 מעלות הן סבירות בהחלט לקטגוריה. סעיף הבלימה מקבל ציון עובר – לניצן, עורך המגזין, הפריעה מעט פעולת הדוושה, לי הפריעה העובדה שיש בלמי תוף מאחור, וגם קצת יותר עוצמה הייתה מתקבלת בברכה.

רב טנדר?
איסוזו D-מקס החדש מציע התקדמות לעומת קודמו. הוא אינו שובר מוסכמות, אך בהחלט רושם שיפור כמעט בכל סעיף, אך חבל שלא משפר יותר בתחום הנוחות והרעש. המחיר אמנם עלה (248,000 שקלים לרכב המבחן. מתחיל ב-178,000 שקלים), אבל גם המתחרים לא ממש זולים. ובימים אלו, הרבה אחרי תור הזהב של הטנדרים הבינוניים, נראה שמקומו בצמרת מובטח, ולו רק משום שהוא לא יאכזב את אלפי הלקוחות הפוטנציאליים שנוהגים כרגע ב-D-מקס הקודם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.