פורד גרנד C-מקס: מבחן דרכים
פורד גרנד C-מקס
רכב ההדגמה, בכתום-פסיכי, מושך את העין ונאה, אבל בצבעים רגועים יותר הוא נראה מעט מוזר במבט מאחור, אבל עדיין בסדר מהצד ומלפנים, זווית בה הוא מזוהה מיד כפורד.
המרחב מלפנים נדיב, אבל לא היינו מתנגדים אם מושב הנהג היה יורד נמוך יותר. המושבים עצמם נוחים מאוד, ומכיוון שמדובר בגרסה סופר-מאובזרת, הם עטופים בעור ומושב הנהג מתכוונן חשמלית. רשימת האבזור כמעט בלתי נגמרת: נציין מערכת BLIS לאיתור רכב בשטח המת במראות, גג פנורמי, כניסה והתנעה ללא מפתח, פתיחה וסגירה חשמלית לתא המטען, פנסי קסנון, מערכת ניווט מקורית מצוינת, מצלמת רוורס עם חנייה אוטומטית ועוד. מילה טובה נוספת צריכה להיאמר לגבי הראות הטובה החוצה הודות לחלונות הגדולים.
ואנחנו בקצה האוטו, בתא המטען. נפחו סביר, אבל המושבים לא מתקפלים לגובה הרצפה, אלא גונבים כמה ס"מ מורגשים שהופכים את רצפת התא למעט גבוהה. מצד שני, גם ככה אין בעיה להכניס לשם די הרבה ציוד, והפתיחה החשמלית, מהתא או מהשלט, נוחה מאוד. כמובן שבתצורה לשבעה, תא המטען קטן עד לא קיים, אבל ניתן גם לקפל רק מושב אחד, לפי הצורך.
נוסעים
הגרנד מוצע עם כמה מנועים, החל מ-1.6 ליטר 125 כ"ס המוכר לנו מהפוקוס, 1.6 ליטר טורבו 150 כ"ס וצמד מנועי דיזל - 1.6 ליטר 115 כ"ס ו-2.0 ליטר 140 כ"ס, ולאחרונה הצטרף להיצע מנוע האקו-בוסט החדש בנפח 1.0 ליטר. כל המנועים מוצעים עם תיבה ידנית בלבד, למעט גרסת הדיזל הבכירה שמוצעת עם אופציה לתיבה דו-מצמדית.
בכל הקשור לנהיגה, ה-C מקס עושה עבודה טובה. הנוחות שלו טובה בסך הכל ברוב הזמן, המתלים מרסנים את המשקל יפה, ונעים להיות ברכב, גם בכביש עירוני שסלול ברמה לא ממש מבריקה. אם כי היה קשה להיתקל בכביש בינעירוני שלא סלול מצוין, כך שההתרשמות חלקית. בנוסף הרכב גם דינאמי באופן מפתיע ביחס לסגמנט שלו, עם נכונות טובה לפנות ויכולת נאה, בין השאר הודות לצמיגים לא קטנים 215/50-17, אם כי יש גם זוויות גלגול מורגשות.
כן ולא
פורד גרנד C-מקס מבצעת את רוב המטלות בצורה טובה. זהו רכב נעים, מרווח (אם כי יתאים יותר לשישה + ילד ולא לשבעה, וגם לו לא יהיה נוח במיוחד), דלתות ההזזה הנדירות למדי בקטגוריה הזו נוחות מאוד, והוא גם נעים לנסיעה ומפתיע לנהיגה. אבל בהקשר המקומי עולה קודם כל בעיה בדמות היעדר שילוב של מנוע בנזין ותיבה אוטומטית. ומעל הכל מרחפת שאלת המחיר, כמובן – באנגליה גרסת הדיזל האוטומטית עולה כמו פורד מונדיאו בסיסית בארץ, אבל קשה לגזור מזה למחיר בארץ. אולי דווקא מנוע האקו-בוסט ליטר החדש ישודך לתיבה ה"נכונה" ויקבל מחיר תחרותי, שיאשר לגרנד-מקס תעודת עולה חדש.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
