אחת מקטלוג אוטו: ניסאן קשקאי

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: ניסאן קשקאי
שלומי פרידמן |

ניסאן קשקאישם מלא: ניסאן קשקאי
אחיות לפלטפורמה: רנו קוליאוס ובמידה מסויימת גם רנו מגאן והפלואנס

מתחרות עיקריות: יונדאי ix35, מאזדה CX-5, סקודה יטי, הונדה CR-V, סובארו פורסטר, טויוטה RAV4, קיה ספורטאז', פולקסווגן טיגואן
 
לייעוץ חינם עם כתבי הרכב של אוטו על ניסאן קשקאי חייג ל-3262* או לחץ כאן

כדאי לדעת עליה: הקשקאי של ניסאן הוא רכב פנאי קומפקטי, הקרוי על שמו של שבט נוודים-למחצה בדרום-מערב איראן. הוא הוצג לעולם בשנת 2006 בתערוכת פריז, כשב-2008 נוספה להיצע גרסת 7 מקומות, בשם 'קשקאי +2'. לקראת 2010 עבר הדגם מתיחת פנים קוסמטית שמקנה לו מראה רענן, זורם וצעיר יותר. הקשקאי קרוב בממדיו למשפחתית האצ'בק סטנדרטית, עם אורך של 433 ס"מ, ובסיס גלגלים העומד על 263 ס"מ. למרות מרכב מוגבה ומראה יחסית קשוח, יכולת השטח שלו סמלית בעיקר ומוגבלת לנסיעת שבילים. לעומת זאת, על הכביש מציע הקשקאי נוחות נסיעה גבוהה ותחושה נעימה, בין היתר הודות למידותיו, הנותנות תחושה קרובה יותר למכונית נוסעים.

עד לא מזמן שווק הקשקאי בארץ אך ורק עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר, המפיק 140 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-20 קג"מ ב-4,800 סל"ד, זאת בשידוך לתיבת הילוכים רציפה עם 6 הילוכים מתוכנתים מראש. יחידת הכוח המדוברת מספקת ביצועים סבירים בהחלט, לצד צריכת דלק טובה. אולם לאחרונה, החלה להציע היבואנית המקומית גרסה ידנית של הקשקאי עם הנעה קדמית בלבד, ולה תג מחיר נמוך משמעותית. גרסה זו משודכת למנוע 1.6 ליטר שמייצר 117 כ"ס, ומגיעה ברמת האבזור הבסיסית (Visia).
 
 

חשוב לזכור כי הקשקאי כבר ותיק במונחי עולם הרכב, וגילו המתקדם מורגש בלא מעט פרמטרים, כמו בעיצוב תא הנוסעים שמרגיש פחות עדכני ביחס לקבוצה. בהתאם לכך, הוא צפוי להיות מוחלף בקרוב, אך כאמור עדיין מציע חבילה טובה ונעימה, יחד עם 5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק האירופאיים.

כל מה שטוב: נוחות נסיעה, צריכת דלק, תחושה כללית הדומה למכונית נוסעים רגילה.
של מה שרע: יכולת שטח מוגבלת, לא מאוד מרווח, קרוב להחלפה.
מה מקבלים: רכב פנאי נעים ונוח.
גרסה נבחרת: 1.6 ליטר 2X4 ידני Visia – התמורה הטובה ביותר למחיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.