אחת מקטלוג אוטו: ניסאן קשקאי
ניסאן קשקאישם מלא: ניסאן קשקאי
אחיות לפלטפורמה: רנו קוליאוס ובמידה מסויימת גם רנו מגאן והפלואנס
כדאי לדעת עליה: הקשקאי של ניסאן הוא רכב פנאי קומפקטי, הקרוי על שמו של שבט נוודים-למחצה בדרום-מערב איראן. הוא הוצג לעולם בשנת 2006 בתערוכת פריז, כשב-2008 נוספה להיצע גרסת 7 מקומות, בשם 'קשקאי +2'. לקראת 2010 עבר הדגם מתיחת פנים קוסמטית שמקנה לו מראה רענן, זורם וצעיר יותר. הקשקאי קרוב בממדיו למשפחתית האצ'בק סטנדרטית, עם אורך של 433 ס"מ, ובסיס גלגלים העומד על 263 ס"מ. למרות מרכב מוגבה ומראה יחסית קשוח, יכולת השטח שלו סמלית בעיקר ומוגבלת לנסיעת שבילים. לעומת זאת, על הכביש מציע הקשקאי נוחות נסיעה גבוהה ותחושה נעימה, בין היתר הודות למידותיו, הנותנות תחושה קרובה יותר למכונית נוסעים.
חשוב לזכור כי הקשקאי כבר ותיק במונחי עולם הרכב, וגילו המתקדם מורגש בלא מעט פרמטרים, כמו בעיצוב תא הנוסעים שמרגיש פחות עדכני ביחס לקבוצה. בהתאם לכך, הוא צפוי להיות מוחלף בקרוב, אך כאמור עדיין מציע חבילה טובה ונעימה, יחד עם 5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק האירופאיים.
כל מה שטוב: נוחות נסיעה, צריכת דלק, תחושה כללית הדומה למכונית נוסעים רגילה.
של מה שרע: יכולת שטח מוגבלת, לא מאוד מרווח, קרוב להחלפה.
מה מקבלים: רכב פנאי נעים ונוח.
גרסה נבחרת: 1.6 ליטר 2X4 ידני Visia – התמורה הטובה ביותר למחיר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
