פרארי. לה-פרארי. מכונית-על. וידאו

עם כל הכבוד למקלארן, ללמבורגיני ולשאר החברות – הכוכבת האמיתית של תערוכת ז'נבה היא ה"מיוחדת" החדשה של פרארי, שנקראת, תופים בבקשה: לה-פרארי
עמרי ספיר |

פרארי לה-פרארי (LaFerrari)

משבר כלכלי? זיהום אוויר? מחירי נפט? התחממות כדור הארץ? כל אלה נשארו היום (ג') מחוץ לדלת באולם של פרארי בתערוכת ז'נבה, שם הוצגה מכונית-העל הבאה שלה, שנקראה F150 עד כה... אם לרגע היה נדמה שמקלארן עלולה לגנוב את ההצגה עם ה-P1, פרארי מוכיחה שהיא הכוכבת האמיתית עם המכונית החדשה, שנקראת לה-פרארי (LaFerrari, או ה-פרארי). אם לשים לרגע בצד את הפעילות היחצ"נית והבאז שהיה או לא היה (היה, ועוד איך שהיה), בשורה התחתונה, בכל הנוגע למכוניות-על, המספרים הם אלו שמדברים.
 
 
 
החשיפה בז'נבה

בסיבוב הקודם הם קראו למכונית על שמו של אנזו פרארי, מייסד החברה. גם הפעם, שמה של המכונית החדשה אומר הכל – זאת לא סתם עוד פרארי. זאת ה-פרארי. המכונית הכי חזקה, מהירה ומרשימה שאי-פעם נבנתה על-ידי החברה מאיטליה. המהנדסים שמו את כל הביצים שלהם בסל אחד על-מנת ליצור מכונית שתהיה פסגת הטכנולוגיה והיכולת, שתשמש אמת מידה לדגמים עתידיים (כן, גם של המתחרות) ותצוגת תכלית של כל מה שמייצג את פרארי.

כשפרארי הציגה את האנזו, העיצוב שלה היה קשה לעיכול. המצב הפעם דומה, אם כי פחות קשה, בלה-פרארי. מהצד היא נראית כמו, ובכן, פרארי. יש לה גומחה מוחצנת במיוחד שנראית בצורתה כמו השתקפות של תא הנוסעים. מלפנים מתקבל מראה אגרסיבי למדי עם ערב רב של כונסים וסנפירים, וגם משחקי צבע על הדפיוזר שגורמים לו להיראות כמו כנפיים של מטוס, כאשר מאחור המצב קצת יותר סולידי. אבל ככה זה אצל פרארי עם מכוניות שכאלה – היא לא אמורה להיראות כמו פרארי אחרות. ושוב, המצב כאן לא מופרך כמו שהיה עם האנזו.
 
 
דינאמיות וביצועים

ואם כבר מזכירים את ה"מיוחדת" היוצאת, מעניין לציין שהלה-פרארי חולקת איתה בסיס גלגלים – 265 ס"מ – וגם אורך – 470.2 ס"מ. אנחנו אומרים חולקת, אך בפועל היא חולקת כבוד ולא בטוח שיש באמת קשר בין השתיים. עם רוחב של 199.2 ס"מ וגובה של 111.6 ס"מ, היא צרה ונמוכה מהאנזו ובכלל זה מעט קטנה ממנה.

הלה-פרארי מציגה חלוקת משקל אופטימאלית (כך פרארי) עם הטייה של 59% לאחור, כאשר מרכז הכובד (כלומר, החלקים הכי כבדים) נמצא בגבולות המסגרת של המכונית. המנוע – V12 בנפח 6,262 סמ"ק שמשודך למנוע חשמלי (מערכת שנקראת HY-KERS) שממוקם ממש מאחורי צמד המושבים. התוצאה היא הספק משולב של 963(!) כ"ס ו"למעלה מ-91 קג"מ", הזמינים מסל"ד נמוך בזכות המנוע החשמלי – אם כי פרארי לא מציינת באיזה סל"ד. מערך הסוללות של הנעת הכלאיים שוקל 60 ק"ג, והן נטענות גם בעזרת אנרגיית בלימה ואנרגיה לא מנוצלת שמייצר המנוע (למשל בזמן פנייה). אל המנוע משודכת תיבת 7 הילוכים דו-מצמדית אשר כמו כל שאר חלקי המכונית מגיעה עם טכנולוגיות טריות היישר ממרוצי הפורמולה 1.
 
 
מערכת ה-HY-KERS

ולמספרים שבאמת רציתם לשמוע – פרארי לה-פרארי (לא יודעים אם אי פעם נתרגל לזה) מאיצה ל-100 קמ"ש ב"פחות מ-3 שניות", ל-200 קמ"ש ב"פחות מ-7 שניות" ול-300 קמ"ש ב-15 שניות. במונחים מודרניים זה אומר שהיא מגיעה ל-300 קמ"ש מהר יותר מאשר מקלארן P1 החדשה וגם מבוגאטי ויירון, וקצת יותר לאט מאשר קוניגסג אגרה R. אבל למרבית האנשים זה לא משנה כי פרארי זו פרארי. המהירות המירבית, אגב, עומדת על "למעלה מ-350 קמ"ש".
מספרים נוספים – 330 גרם של פחמן דו-חמצני לקילומטר (פחות מפרארי F12, מאודי R8 וגם מריינג' רובר עם V8, יותר ממקלארן P1); חישוקים בקוטר 19 אינץ' בגלגלים הקדמיים ו-20 אינץ' באחוריים; בלמים בקוטר 398 מ"מ מלפנים ו-380 מאחור. בקיצור, לא רע בכלל.

המספר האחרון שיש ברשותנו הוא 499. לא, זה לא שם הדגם הבא של פרארי (אם כי הוא יכול להיות). זהו, למעשה, מספר היחידות שפרארי מתכוונת לייצר. את המחיר אנחנו לא יודעים, חוץ מזה שהוא איפשהו בין הרבה מאוד להמון, אבל אנחנו כן יודעים לספר שיש לא פחות מ-700 לקוחות מעוניינים ברשימת ההמתנה. אגב – אנחנו מקווים שאתם יושבים – לפחות אחת מהמכוניות צפויה לעשות עלייה לארץ הקודש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".