אירופה פתחה ברגל ימין: יום המסחר הראשון של השבוע ננעל בעליות של עד 1.15%

ביום ו' תתקיים פגישת בריסל הבאה שתהווה בבחינת "להיות או לחדול" עבור גוש האירו. ממשלת הטכנוקרטים החדשה באיטליה אישרה תוכנית צנע נוקשה
רקפת גלילי | (5)

יום המסחר הראשון לשבוע זה באירופה ננעל היום (ב') במגמה חיובית ובסימן הפסגה השנייה להצלת גוש האירו. השבוע שרבים קוראים לו "השבוע להצלת גוש האירו" נפתח בהודעה חיובית מכיוון איטליה וממשיך בפגישות הכנה של המנהיגים מצרפת וגרמניה לקראת הפסגה.

המדדים המובילים ביבשת אירופה נסחרים בעליות שערים: הקאק בצרפת הוסיף 1.15%, הדאקס בגרמניה טיפס 0.42% והפוטסי הבריטי התחזק ב-0.28%. המדד האזורי, ה-STOXX600, הוסיף 0.84% לערכו.

ממשלת הטכנוקרטים החדשה באיטליה צפויה להעביר את תוכנית הצנע הנוקשה אותה פירטה. הקיצוצים בסך של 30 מיליארד אירו ב-3 שנים אמורים להקטין את החוב בשני בגודלו בגוש באירו. מריו מונטי, ראש הממשלה, הדגיש את חומרת המשבר מול ארצו אמש, אך הבטיח כי ההקרבה הרבה תשמש גם כדי לקדם צמיחה כלכלית על ידי הפחתת עלות העבודה.

המהלך של איטליה עבר את אישור הקבינט ומהווה צעד ראשון בשורת צעדים לפתרון של משבר החובות באירופה לקראת פסגת בריסל השנייה ביום ו'. בתוך כך, נפגשו ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בפריז בכדי לנסות ולצמצם את חילוקי הדעות ביניהם. ברצונם להציג חזית אחידה באשר לסדרת חוקים חדשים להבטחת משמעת תקציבית בקרב 17 מדינות הגוש.

ראש ממשלת צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודיעו על כוונתם המשותפת ליצירתה של אמנה חדשה אשר שתשמש ככלי ליישום סנקציות חדשות כנגד ממשלות אשר יחרגו מיחס גירעון לתוצר של עד 3%. הצמד יציג את הצעתם ביום שישי, בפני פסגת המנהיגים במטרה לקבל את הסכמתם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דורון 05/12/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
    שמחה בטרם עת רבותי ...! כאשר קיימת התנגדות לשנס מותניים מצד המדינות שמצבן גרוע מכל קשה להאמין שהפועלם במדינות " המתוקנות" יעשו עבורן העבודה הקשה ...בתי הקפה ביוון מלאים עד אפס מקום...האיטלקים חוגגים ...הפורטוגלים הספרדים והשאר ממש בתור..ובגרמניה מקפידים שלא לאחר לעבודה חלילה !!!! כוסות רוח למת אמרתי ...!!!!!!!!!!!!!!!
  • 4.
    חדשות מצויינות אנחנו בעוד שבוע ראלי (ל"ת)
    נצליח בהכל 05/12/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנחם 05/12/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    כל מדינה רק יעשה מיתון ויחריף את המצב. ככה שאני לא יודע איך ההודעה הזאת נחשבת חיובית, כי היא ממש לא
  • 2.
    תם 05/12/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    החוב האיטלקי מגיע ל 1600 מליארד הריבית על החוב היא 80 מליארד לשנה במה יעזור קיצוץ של 10 מליארד ???
  • 1.
    דחלילון (ל"ת)
    חוזרים לעליות 05/12/2011 09:38
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי