האולימפיאדה בסכנה? שר הספורט הבריטי מנסה להרגיע, "אנחנו מוכנים לכל מצב"

יו רוברטסון יצא נגד החששות לסדר הציבורי במהלך המשחקים האולימפיים שהועלו בתקשורת העולמית בימים האחרונים בעקבות המהומות בלונדון
ניצן פלד | (2)

"תכנית האבטחה של המשחקים האולימפיים בלונדון מאוד מאוד מפורטת והיא מובלת על ידי מודיעין מצטיין ומודל מתוחכם שמצריך חומר אנושי גבוה", במלים אלה ניסה היום (ד') שר הספורט של בריטניה, יו רוברטסון, להרגיע את החששות לגבי האבטחה במהלך המשחקים האולימפיים בעקבות המהומות שפקדו את לונדון בימים האחרונים.

"הסדר הציבורי הוא ראשון בסדר העדיפויות שלנו. למרות שעוד צריך לראות איך יסתיימו האירועים של הימים האחרונים, זהו מצב שאנחנו כבר מוכנים אליו". המשיך רוברטסון לשטוח את משנתו הביטחונית באומרו, "אנחנו מחויבים לספק משחקים מאובטחים וכך נעשה. כל הראיות מצביעות על כך שמדובר בפשיעה ברמה נמוכה המונעת על ידי הודעות ברשתות חברתיות באינטרנט, ולא איזה איום בטחוני חדש שקם ועלה".

רוברטסון נאלץ לומר את הדברים לא רק לנוכח המהומות, אלא בעיקר בעקבות דברים שנכתבו ברשת חדשות סינית המנוהלת על ידי הממשל הסיני. שם נכתב כי "התדמית של לונדון נפגעה מאוד בגלל המהומות שהתרחשו שם מאז שבת. אנשים מאוד מודאגים לקראת המשחקים האולימפיים בכל הקשור לסדר וביטחון ציבורי". כמו כן, דיווחים דומים אך פחות בוטים לאורכו ולרוחבו של העולם, הצביעו על החששות שהפרעות הנוכחיות מעלות לקראת המשחקים האולימפיים.

"הם כולם מאוד, מאוד טועים", אמר רוברטסון להגנתו. כדי להתמודד עם המצב, משטרת לונדון, שאיבדה בשבועות האחרונים את מפקד המשטרה המקומית ואת סגנו שהתפטרו בעקבות שערוריית ההאזנות הבלתי חוקיות שפרצה לפני כחודש, ביטלה את כל החופשות וגייסה כוחות נוספים מערים אחרות. 16 אלף שוטרים אבטחו אתמול בלילה את רחובות לונדון, שהיו שקטים יותר מאשר בלילות הקודמים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י 10/08/2011 22:39
    הגב לתגובה זו
    אבל למה אין תוצאות חיי הרוסים רומזים לי שאין לי מחר ואם יש הוא גרוע עוקבים אחרי לכל מקום דרך מצלמות וכו אני מבקש שקט שיעזבו אותי לנפשי אני תשוש. אני חף מכל פשע כל העניין עם המספרים בחשבון זה גם אי הבנה וגם לא דבר שאפשר להאשים בכלל מישהו במשהו כזה בבקשה תעזבו אותי אני רק רוצה את חיי בחזרה כפי שהייתי לפני 5 שנים אז לא היו לי הצרות האלה למה דווקא עלי כל העולם נפל? ולמה העולם הזה כה רע יגיע היום שאפסיק בכלל להתייחס לכל זה וזו הגאולה האמיתית שלי
  • 1.
    אני לא יודע מה עשיתי רע אני מבקש עוד הזדמנות (ל"ת)
    י 10/08/2011 22:11
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.