דיווח: סין מתקרבת לרכישת ענקית האשלג בלרוסקאלי; איך יושפע מכך השוק?

גלעד אלפר, מיטב: "אם סין לא תכרה אשלג בעצמה היצע האשלג לא יגדל"; יונתן קרייזמן, כלל פיננסים: "זו התפתחות שלילית. סין היא מנוע צמיחה מרכזי, ואספקה עצמית משמעה פחות יבוא"
הדס גייפמן | (2)

השמועות על רכישת חברת האשלג בלרוסקאלי (Belaruskali) שבשליטת ממשלת בלארוס, בידי חברה בבעלות ממשלת סין, הולכות וגוברות. שמועות אלה הפתיעו את השוק משום שהמועמדות הטבעיות לרכישה הן חברות רוסיות.

החברות הסיניות שעשויות לרצות לרכוש את בלרוסקאלי הן סינופרט אחזקות (Sinofert Holdings) וצ'יינה בלוכמיקל.

ממשלת בלארוס נאלצת כיום למכור נכסים בגלל המשבר הפיננסי העמוק שהיא מתמודדת איתו. חברת אורלקלי (Uralkali) הרוסית, שלאחרונה התמזגה עם יצרנית האשלג סילביניט, היתה בראש רשימת הרוכשות הפוטנציאליות של ענקית האשלג הבלרוסית. תאגיד המשלב את בלרוסקאלי, אורלקלי וסילביניט היה עשוי לשלוט בתעשיית האשלג עם נתח של 45% מייצור האשלג העולמי.

אלא שמחיר של כ-30 מיליארד דולר, אותו דורש נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקאשנקו, נחשב גבוה מדי, בעוד שעל פי הערכות אנליסטים, החברה שווה רק 20-25 מיליארד דולר.

ממשלת סין עלתה כרוכשת פוטנציאלית משתי סיבות עיקריות. ראשית, סין כבר הוכיחה פעמים רבות כי היא מוכנה לשלם סכומי כסף גבוהים מאוד כדי כדי להבטיח לעצמה חומרי גלם. יתרה מכך, האנליסטית לילית גבורגיאן מבית ההשקעות IHS גלובל אינסייט טוענת, כי לוקאשנקו יעדיף למכור את החברה לסין מאשר לגורם רוסי שכן לדעתו, בלארסו נמצאת כבר עמוק מדי "בכיס" של רוסיה. לוקאשנקו יהיה גם פתוח להצעה למכור רק חלק מבלרוסקאלי לחברה בבעלות ממשלת סין.

הרכישה מתיישבת עם צרכיה של סין לספק בעצמה את צריכת האשלג המקומית שלה, שכן תלותה ביבוא אשלג הולכת וגוברת. בשבועות האחרונים התברר עד כמה גדול הביקוש של סין לאשלג, עם חתימתה על חוזים עם פוטאש, BPC, חברת Canpotex, חברת Arab Potash, כיל וכו. כל אחד מהחוזים עמד על מאות אלפי טונות אשלג לשנה.

גלעד אלפר: " תהיה ברכה גדולה לשחקני האשלג"

"במובן מסוים, אם חברת ממשלתית סינית אכן תרכוש את בלרוסקלי זו תהיה ברכה גדולה לשחקני האשלג", אומר גלעד אלפר, אנליסט הכימיה של בית ההשקעות מיטב. "היה חשש שבגלל הביקוש הגדול של סין לאשלג היא תרצה לפתח מקורות עצמיים. כלומר, תכרה מכרות אשלג בסין. מצב כזה היה עלול להיות בעייתי מבחינת חברות האשלג וכיל בתוכן, משום שזה היה מוסיף הרבה מאוד היצע לשוק. היצע גדול מדי היה מוריד את המחירים. אם סין החליטה לרכוש חברה קיימת, סך ההיצע בעולם לא יגדל, ולכן אלו חדשות טובות".

עם זאת, אלפר סבור שרכישת בלרוסקאלי על ידי חברה סינית עלולה לגרום לשינויים מסוימים בשוק, משום שסין נחשבה פעמים רבות לנקודת ההתייחסות (בנצ'מרק) עבור מחירי האשלג בעולם. "אם היא תקנה את כל מניותיה של בלרוסקאלי", הוא אומר, "יהיו עסקאות פנימיות שמחיריהן לא יפורסמו. במקרה כזה, הודו תהפוך לנקודת ההתייחסות עבור מחירי שוק האשלג".

לדבריו, כמויות האשלג שסין זקוקה להן אמנם גדלות כל הזמן. אבל ברגע שתהיה לה חברה פנימית, ירדו כמויות האשלג שהיא תרכוש מחברות אחרות.

"מאידך", אומר אלפר,"אם בלרוסקאלי תמכור את כל הכמות האשלג שלה לסין, או אף את רובה, יפתחו בפני חברות האשלג האחרות שווקים נוספים אשר להם בלרוסקלי תפסיק למכור, או תמכור להם פחות. והעיקרי שבהם הוא השוק ההודי".

יונתן קרייזמן: "סין עלולה להוריד מחירים"

יונתן קרייזמן מבית ההשקעות כלל פיננסים חושב אחרת. לדבריו, "אם וכאשר תחול התפתחות בין סין לבלרוסקאלי תהיה זו התפתחות שלילית לשוק האשלג. סין נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק האשלג. לכן, ברגע שהיא תגיע למצב של אספקה עצמית, היא תיבא פחות אשלג משחקנים אחרים בשוק זה. יתרה מכך, קיימת סכנה שסין תפסיק להשמע למשמעת המחירים ההדוקה בענף, ואם היא תיצא חלק מהאשלג של בלרוסקאלי למדינות אחרות היא עלולה להוריד מחירים במידה משמעותית".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ברוס לי 14/07/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
    החברה לישראל תמכור את כיל לסינים !!
  • 1.
    אם סין קונה כולם אכלו אותה ובגדול (ל"ת)
    רפי 14/07/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.