אפסילון: "הלחץ הביא את הקונצרני למחיר אטרקטיבי", מסמנים 3 אג"חים מומלצים

אפריקה אג"ח כו ירדה היום 1.5% לתשואה של 9.7%. באופן כללי אומרים באפסילון: "מסתמן כי הפדיונות והלחץ של הציבור למכור באופן מיידי ורוחבי הביא שוב את רובן למחירים אטרקטיביים"
סתיו שירייב | (4)

בתקופה האחרונה המשקיעים בבורסה בתל אביב מימשו את השקעותיהם הן במניות והן באגרות החוב, כאשר ברקע ניצבים סימני האטה בפעילות הכלכלית בארה"ב. בבית ההשקעות אפסילון אומרים כי החששות בשוק אולי מוצדקים לגבי הביצועים של המניות, אולם בשוק האג"ח הקונצרני נראה שעל רקע המצב הכלכלי המשופר של החברות, החשש מוגזם ומי שיוצא היום מהשוק עלול להצטער.

באפסילון מציינים כי עדיין לא מדובר בהזדמנויות השקעה שנוצרו במהלך המשבר ב-2008, "אולם מסתמן כי הפדיונות והלחץ של הציבור למכור באופן מיידי ורוחבי את כל אגרות החוב שנתפסות כמסוכנות הביא שוב את רובן למחירים אטרקטיביים".

3 אגרות עם תשואה גבוהה

ראשית בוחרים באפסילון את אגרות החוב של אזורים (7+8), שהתשואות על אגרות החוב שלה קפצו בחודש האחרון

"הנכסים עדיין שווים כ-20% יותר מהחוב, הגיע בעל שליטה עם כיסים עמוקים שהתחייב להזרים מאות מיליוני שקלים, החברה נפטרה מהפעילות המפסידה במזרח אירופה ומכרה את חטיבת המלונות כדי להגביר נזילות. בנוסף, היא מכרה אלפי דירות במחירים הנוכחיים הגבוהים והתזרים צפוי כבר בשנתיים הקרובות. תשואה 7% צמודה למדד במקרה זה נראית מעניינת".

בנוסף, אומרים באפסילון כי אגרות החוב של קרדן אן.וי הן השקעה מעניינת. "החברה מכרה בשנה האחרונה את מרבית הנכסים המסוכנים שלה במחירים שמעל השווי בספרים, ובכך הורידה מהותית את רמת הסיכון שלה, תוך הגברת הנזילות והורדת המינוף. החברה נותרה הרבה פחות ממונפת, עם יתרות מזומנים גדולות ושיפור מהותי ביכולת החזר החוב, שהיתה טובה מלכתחילה. רק שלשום מכרה החברה ברווח של עשרות אחוזים קניון בסין תמורת כ-45 מיליון יורו, שצפויים להיות מוזרמים לישראל במקרה הצורך. התשואה גם כאן נעה סביב 7% צמוד למדד".

דוגמא אחרונה היא אפריקה אגח כו - "בחודשים האחרונים החברה השלימה רה-ארגון בחברה, פרעה את סדרת האג"ח הקצרה ופתחה את קניון הענק שלה במוסקבה שאמור להניב לבדו כבר בשנה הבאה כ-100 מיליון דולר - הרבה מעבר למה שנדרש לכסות את תשלומי הריבית על סדרת האג"ח הנוכחית. זאת מבלי להתייחס לשיפור הפעילות בישראל ומימושים בהיקף של מאות מיליוני דולרים של הנכסים בניו יורק".

"בנוסף לשיפור המהותי בתזרים המזומנים ולמנגנון האצת שיעורי הריבית באגרות, שנותן לחברה תמריץ לפרוע את האג"ח בפירעון מוקדם, קיימים לטובת מחזיקי האג"ח שעבודים על מניות אפי פיתוח שנסחרות בלונדון ומניות אפריקה נכסים שנסחרות בישראל תשואה צמודה של כמעט 10% נראית שווה בהחלט את הסיכון.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 13/06/2011 18:09
    הגב לתגובה זו
    נכון?
  • 1.
    כושי סמבו 13/06/2011 17:09
    הגב לתגובה זו
    האנליסטים כנראה הביאו את אפריקה למקום נוח. כעת הם מתחילים לשווק, שלא לומר להריץ את המניה. בכל אופן, אני תמיד האמנתי במניה - רק חבל לי שקבוצת אינטרסנטים מורידה מניה בכוונה לגרוף רווחים קלים בעתיד.
  • גם לדעתי אטרקטיבי 13/06/2011 23:13
    הגב לתגובה זו
    תשואה מעולה בשביל סיכון בינוני-מינוס להערכתי
  • בני 13/06/2011 18:20
    הגב לתגובה זו
    אתה רואה בכל כתבה קונספירציה , שהמניה יורדת קונספרציה כשהמניה עולה קונספרציה.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי