דעה

שיעור ביחסי ציבור שליליים: תובנה על תביעתו של אריק זאבי נגד 'מעריב'

תביעת הדיבה של הג'ודוקא היא מקרה קלאסי של יח"צ מזיקים. נכון היה שהתגובה של זאבי תתבטא בהישגים על מגרש הג'ודו ולא בשדה המשפטי

אריק זאבי, אחד הספורטאים הטובים ביותר שצמחו בישראל, הצליח בעמל קשה ובצדק רב להיות אהוד מאוד בציבור ובתקשורת. תמוהה החלטתו להגיש תביעת דיבה כנגד עיתון 'מעריב' בתגובה למאמר פרשנות שדיבר על כך שהקריירה שלו עומדת בפני סיום - אותה תביעה שהתגלתה לרובנו רק כאשר הוכרע בבית המשפט הפסדו של זאבי.

תביעות דיבה עלולות לשמש כחרב פיפיות. לפני שמגישים תביעות שכאלה, בוודאי נגד כלי תקשורת, נכון לעשות שיקולים של סיכון מול תועלת. ישנן תביעות שהעדפה להגישן נובעת משיקולים אמוציונאליים כתחליף לשיקולים השכלתניים האובייקטיבים.

תביעת דיבה המוכרת מהעבר היא תביעתו של כדורסלן הפועל תל אביב לשעבר, שמעון אמסלם כנגד עיתון 'העיר' (1995). אותו אמסלם, שאוהדים קראו לעברו במגרשים "אמסלם ההומו", זכה בפיצויים אחרי שהכותרת שניתנה לסיקור אולימפיאדת ההומואים הייתה "אמסלם לא לבד". כפי שקבע בית המשפט: "טרם הגענו למידה כזו של פתיחות וסובלנות ובמציאות כיום המילה 'הומו' מהווה עלבון לפחות בעיני חלק נכבד מן הציבור. הנתבעים אף הם מודעים לעובדה זו".

המקרה של זאבי שונה בתכלית. המאמר שפורסם ב'מעריב' עסק בפרשנות מקצועית ועניינית הנובעת מהפסדים קודמים של זאבי ולא בייחוס תכונה פוגענית כלשהי. בסיכום הדיונים, סיכמה השופטת כהן: "מדובר בכתבה על ספורטאי מצטיין ועתיר הישגים במהלך קריירה מפוארת שטיפח, אשר חווה גם כישלונות, סמוך לפרסום הידיעה [...] כאשר כותבים על ספורטאי, שיתכן והוא בסוף דרכו המקצועית - ספורטיבית, גם אם כותבים בהפניה לכתבה 'דגל לבן', אין בה משום 'לשון הרע'".

לא כל פרסום בתקשורת הוא פרסום מועיל. הפרסום על ההפסד בתביעת הדיבה, שהצטיירה כקנטרנית מלכתחילה, עורר דיון מגוחך סביבו של זאבי - דיון ממנו יכול היה להימנע. במקום לרוץ לבית המשפט, מוטב היה אילו המשיך זאבי להיאבק בזירה המוכרת לו ומציג את מדלית הזהב בה זכה בחודש מאי בגרנד-סלאם במוסקבה. כך - על ידי מעשים - היה מפריך את התוכן הפרשני.

ספורטאי הבונה מיתוגו משך שנים ומצליח לייצר תדמית של וינר, אסור לו להפסיד בשום מקום - קל וחומר לא ליפול למלכודת רגשית ולסחוף עצמו לתביעה בבית המשפט.

בסיכומו של דבר, עומדת השאלה היכן עובר הגבול בין העדפה שלא להגיב לתוכן הנכתב לבין ההחלטה להגיש תביעת דיבה. ובכן, ההבדל הוא בין ביקורת מקצועית לבין ייחוס עובדות או תכונות לא נכונות. מי שבוחר לנהל קריירה תחת אור הזרקורים, צריך לדעת לקבל ביקורת מקצועית - ארסית וחריפה ככל שתהיה. הדרך לענות לביקורת המקצועית, היא במעשים ולא בתביעות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כניראה אריק הוטעה ע"י עו"ד עלוב... (ל"ת)
    ספורטאי 14/06/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.