סקר טים סוער בעשירייה השנייה: הארץ מזנק, הכלכליים מתחזקים ו-nrg בירידה

חודש מאי בסקר טים מציג 9 אתרים שרושמים עלייה ו-8 עם ירידה. הארץ וגלובס מציגים עליות חזקות; ynet צומח ב-7% ומצמצם את הפער מוואלה
משה בנימין | (4)

סקר טים לחשיפה לאתרי האינטרנט בחודש מאי מציג חודש סוער. העשירייה הראשונה נותרה יציבה ורושמת סטגנציה. כל 5 המקומות הראשונים נותרו במקומם, לפי הסדר: גוגל, פייסבוק, יוטיוב, וואלה ו-ynet. וואלה רשם עליי קלה בחשיפה ל-65.9% לעומת 63.8% באפריל. ynet רשם גידול של 7% מ-58.7% ל-63.1% ומגיע לחשיפה הגבוהה שלו בחצי השנה האחרונה ולהפרש הנמוך ביותר מוואלה בתקופת זמן זו.

במקומות 6 עד 10: mako אתר הזכיינית 'קשת' עלה מ-36.3% חשיפה באפריל ל-36.8% במאי ונותר במקום ה-6. לוח יד 2 רושם עלייה של 10% ועולה מהמקום ה-8 ל-7. נענע 10 רושמים עלייה של 8% ועולים מהמקום ה-9 באפריל למקום ה-8 במאי. אתר השוואות המחירים זאפ משלם את המחיר של התחזקות השניים לפניו ויורד ממקום 7 למקום 9 עם אובדן של 13% בחשיפה בחודש מאי.

הסיפורים האמיתיים: בעשירייה השנייה בדירוג

העשירייה השנייה בדירוג טים היתה סוערת בחודש החולף. האתרים שרשמו את הזינוקים הבולטים ביותר היו 'הארץ' עם שינוי מקום מ-25 ל-19. אחריו 'גלובס' עם התחזקות משמעותית ותזוזה ממקום 19 למקום 15.

טבלת הדירוג לחשיפה השבועית

(*כל אחוז בטבלה מייצג כ-40 אלף גולשים מכלל הגולשים בגילאי 13+ באוכלוסייה היהודית)

במקום 10 נמצא אתר b144 של בזק שעלה מקום אחד ורשם גידול של 7% לחשיפה של 24.2%. תפוז במקום ה-11 עם חשיפה של 22.1% רשם גידול של 14% ועלה מקום אחד בדירוג. nrg מבית מעריב נחלש בחודש מאי, איבד 11% חשיפה וירד 2 מקומות בדירוג למקום 12. במקומות 13 'דפי זהב' עם 16.6% חשיפה.

גלובס רושם גידול של 25% בחשיפה

'כלכליסט' ממשיך להוביל בקרב האתרים הכלכליים, מאז החלה מדידתו בחודש נובמבר האחרון. הפעם החשיפה אליו עולה ב-5% ל-16.4% ומקום 14 בטבלה.

אל המקום ה-15 התברג 'גלובס' שהדביק את הפער שפתח מולו 'כלכליסט' באפריל. 'גלובס' זינק 4 מקומות מ-19 ל-15 עם גידול מרשים של 25% וחשיפה של 16% - הנתון הגבוה שלו בחצי השנה האחרונה. אתר כלכלי נוסף הוא TheMarker שנצמד ל'גלובס' ויוצר דבוקה של 3 האתרים הכלכליים. TheMarker רשם עלייה של 5% ומחזיק בנתוני חשיפה של 15%.

במקומות 17 ו-18 ניצבים היריבים המרים מתחום אתרי הספורט ששומרים על קריבה הדוקה. האתרים ONE וספורט 5 רושמים שניהם ירידה של 2 מקומות. ONE דורך במקום עם 14.5% חשיפה וספורט 5 מאבד 2% בחשיפה ומחזיק ב-14.1%.

הארץ נכנס ל-20 המובילים עם זינוק של 6 מקומות בדירוג

האתר שרשם את הגידול הגבוה ביותר בחודש מאי היה 'הארץ' עם זינוק של 26% בחשיפה לעומת חודש אפריל. עם חשיפה של 12.4% משפר האתר את מיקומו מ-25 ל-19 ברשימה ומשתחל ל-20 המובילים.

מקומות 21 עד 25: במקום 21 עם חשיפה של 11.8% נמצא האתר של הזכיינית 'רשת' עם עלייה ממקום 24 וזינוק של 19% בחשיפה. במקום 22 נמצא האתר של MSN שמאבד מכוחו עם הנתון הנמוך ביותר בחצי השנה האחרונה - 11.7%. MSN מאבד 4 מקומות בדירוג עם ירידה של 13% בחשיפה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כלכליסט מקום 1 ?! מדהים (ל"ת)
    נדלניסט 13/06/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 13/06/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
    ונמאס לחכות עד שהן נעלמות וזאת לאחר לחיצות אין ספור להסרתן. מכאן-תפסת מרובה לא תפסת.
  • 2.
    וואלה, תסתכלו מימין, תיכף עוקפים אתכם (ל"ת)
    י 13/06/2011 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מומלץ ל'הארץ' לחדש את האתר המיושן מאוד שלו (ל"ת)
    קורא ותיק 13/06/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.