עוד חודש של פדיונות כבדים: 1.1 מיליארד ש' התנדפו מהקרנות המסורתיות
חודש אפריל הסתיים והיה חודש גרוע למניות באחד העם בו רשמו המדדים המובילים תשואות שליליות, זאת בניגוד לאווירה החיובית שנרשמה בחו"ל שם רשמו המניות את החודש הטוב ביותר בשנה החולפת. המגמה השלילית שנרשמה בבורסה המקומית התבטאה בן היתר בחודש נוסף של פדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות.
מסיכום חודשי בנכסי תעשיית קרנות הנאמנות שערכו בבית ההשקעות מיטב, עולה כי בניגוד לחודשים קודמים של פדיונות בהם התרכזו הפדיונות לרוב במספר ימים מצומצם ובעוצמה חזקה, הרי החודש נרשמו פדיונות בכל אחד מימי המסחר, מלבד יום אחד, אך בעוצמה פחותה יותר.
בסיכום חודש אפריל רשמו הקרנות המסורתיות פדיונות של כ-1.1 מיליארד שקל, לעומת פדיונות גבוהים הרבה יותר, של כ-2.5 מיליארד שקל בחודש מארס. חודש שני ברציפות של פדיונות העביר אותן לטריטוריה השלילית מתחילת השנה - פדיונות של כ-310 מיליון שקל.
מי שבלטו לרעה היו קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד עם פדיון גבוה של כ-1 מיליארד שקל, ומנגד מי שבלטו לטובה היו הקרנות המנייתיות עם גיוס נאה של כ-130 מיליון שקל. ביניהן בלטו הקרנות המתמחות במניות בישראל עם כניסת כספים של כ-90 מיליון שקל, בעוד בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו גיוסים קלים יותר של כ-30 מיליון שקל. הקרנות הגמישות סיימו את החודש עם גיוס קל של כ-10 מיליון שקל בלבד. קרנות ממונפות ואסטרטגיה גייסו החודש כ-70 מיליון שקל, ומנגד קרנות אגד חוץ פדו כ-45 מיליון שקל נוספים.
הקרנות הכספיות ממשיכות את המומנטום החיובי שלהן בשנה זו, עם גיוס חודשי של כ-0.8 מיליארד שקל. בכך הן מגיעות כבר לגיוס של כ-3.2 מיליארד שקל מתחילת השנה ונתח השוק שלהן, מתוך סך נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, רושם קפיצת מדרגה נאה, מ-11.5% בתחילת השנה לכ-13.2% כיום.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
