פישר יצליח לרסן את המדד? "שיעור האינפלציה צפוי לעלות אל מעבר ל-5% ביוני"

כך מעריך מיכאל שראל מהראל בתגובה להפתעת מדד פברואר. רפי גוזלן מלידר: "ללא האירועים יפן, השאלה לא הייתה האם הריבית תעלה, אלא בכמה"

פורסם לראשונה: 10:50; עדכון אחרון: 12:10

ההערכות כי בנק ישראל יעלה את שיעור הריבית בהחלטתו בעוד כשבועיים מתגברות לאור העלייה הבלתי צפויה במדד המחירים לצרכן בחודש פברואר, שפורסם אתמול. זהו החודש השלישי ברציפות שהמדד עוקף את התחזיות בשוק. הציפיות להעלאת שיעור הריבית מגיעות למרות האסון ביפן והשלכותיועל הכלכלה העולמית אשר עדיין אינן ידועות במלואן.

אתמול פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שהפתיע את השוק בעלייה גדולה מהצפוי בפעם השלישית ברציפות. המדד רשם עלייה של 0.3%, כאשר סעיף הדיור לא התרשם מהמאמצים של בנק ישראל וההכרזות של הממשלה והמשיך לבלוט בעלייה של 0.4%. מדד המחירים שוב מפתיע

עליית המדד בפברואר מביאה את שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ל-4.2%, הרבה מעל הרף העליון של טווח יציבות המחירים של בנק ישראל, לאינפלציה שנתית של בין 1% ל-3%.

"שיעור האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים גבוה בהרבה מהגבול העליון של יעד האינפלציה וצפוי להערכתנו לעלות עוד יותר במהלך החודשים הקרובים אל מעבר ל-5% אחרי מדד יוני", כך העריך היום מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל. שראל צופה שבנק ישראל יעלה את הריבית "בקצב מהיר יחסית, אלא אם כן השקל יתחזק בחודשים הקרובים בשיעור משמעותי".

בלידר וסיטי מעריכים ששיעור האינפלציה בשנת 2011 יסתכם ב-4% וב-3.7% במהלך 12 החודשים הקרובים. אסטרטג המאקרו הראשי של לידר רפי גוזלן מציין כי "פועל יוצא של הערכה זו אל מול הסחבת בהעלאת הריבית הייתה המסקנה כי האינפלציה צפויה להאיץ באופן ניכר במהלך שנת 2011 וכי בנק ישראל מפגר אחר ההתפתחויות וייאלץ להגביר את קצב העלאת הריבית", העריך.

גוזלן צופה כי נגיד בנק ישראל סטנלי פישר יחליט בעוד כשבועיים על העלאת שיעור הריבית בכרבע אחוז לרמה של 2.75%, אך מוסיף כי את הערכתו כי לאירועים בעולם, בדגש על יפן, יהיה משקל רב בהחלטה.

"ההתפתחויות בעולם יהוו גורם מכריע בהחלטה", ציין גוזלן, "כאשר סביר כי עד אז (החלטת הריבית, י"ג) תתבהר תמונת המצב בנוגע להשלכות האסון ביפן... חשוב להבין כי ללא האירועים ביפן, השאלה לא הייתה האם הריבית תעלה, אלא בכמה: 25 או 50 נקודות בסיס".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מ 17/03/2011 07:52
    הגב לתגובה זו
    הנדלן בארץ !!!! תפנימו את זה טוב טוב הנגיד הטוב בעולם ?????
  • 9.
    z 16/03/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    חוסר הוודאות בעולם היום גדול מאד ולא ניתן לצפות כלום. התשואה על אגרות החוב יורדת עקב ביקושים באפקט ה עדר ושל קרנות הפנסיה שהולכות וטופחות בגלל המגזר הציבורי.לטעמי זה צפוי כל הזמן ועל בנק ישראל לטפל בו לפני הטיפול בריבית.
  • 8.
    רונן 16/03/2011 15:07
    הגב לתגובה זו
    אסור להתמהמהה וחייבים להעלות את הריבית ב- 0.5% כל חודש שעובר גורם לאינפלציה להתגבר ולצאת משליטה,אז קדימה אדון פישר,תפסיק להיות חנון ,קח יוזמה ותעלה את הריבית בצורה משמעותית כדי לרסן את המחירים של המוצרים וגם את שוק הדירות המנופח, יכול להיות שהעלאה אגריסיבית של הריבית תגרום לפיצוץ הבועה של הנדלן.
  • 7.
    אלעד 16/03/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    וריבית נמוכה
  • 6.
    אף אחד 16/03/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    מחירי המיים מ3 ש" ח ל 8 לקוב,דלק מ4 ל7 ,עגבניות מ2 ל5 חישוב המדד של ?
  • 5.
    גבי 16/03/2011 11:44
    הגב לתגובה זו
    המדינה מוסיפה לשכר המינימום.ולוקחת בישני ידיים הכל לעובדיים בבנק ישראל הם מרויחים משכורות גבועות.אין להם את היכולת להבין. שהמון זוגות צעירים גם כך קשה להם מאד החזרי המשכנתה .ולא כולם מרויחים שכר גבוע.
  • 4.
    פישר כשלון חרוץ!!! 16/03/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
    גם בועת נדלן,גם אינפלציה מטורפת,גם דולר נמוך,גם שכר מביש,מה עוד צריך מלחמה?
  • 3.
    נמאס מהנגיד המהמר שכר מינ כמו באמריקה (ל"ת)
    נגיד אטום ומלוקק 16/03/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המחירים עולים ואנחננו משלמים (ל"ת)
    שלמה 16/03/2011 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 16/03/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
    כל משקיעי הגז אוהבים אותך ומפרגנים לך איש גדול
  • ליכודניק לשעבר 16/03/2011 16:41
    הגב לתגובה זו
    ליברמן תפרוש מהממשלה ולך לבחירות , אתה ראש הממשלה הבא.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי