למה השירות החדש של פייסבוק הוא לא מייל ולמה אין לגוגל סיבה לחשוש

'ידיעות אחרונות', כמו רבים אחרים, פספס את החשיבות האמיתית של ההכרזה אתמול של פייסבוק. הראל עילם מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן
הראל עילם – אתר140 |

פייסבוק השיקה אתמול (יום ב') את שירות ההודעות החדש שלה לקול תרועה. אתרי חדשות בארץ ובעולם ציפו שהחברה תכריז על שירות דוא"ל ומתחרה לג'ימייל וגם לאחר ההכרזה חלקם המשיכו להתייחס למרכז התקשורת החברתי החדש כשירות דוא"ל וכ"קוטל ג'ימייל". ידיעות אחרונות, למשל, הזמין את הקוראים לקרוא על "כל מה שרציתם לדעת על המייל החדש של פייסבוק". אבל ידיעות, כמו רבים אחרים, פספס את החשיבות האמיתית של ההכרזה.

משתמשים רבים אינם מבינים את ההבדל - הרי אני מקבל תיבה, יכול לצרף קבצים ויש לי אפילו כתובת דוא"ל חדשה facebook@. ברור שזה מייל! לדעת מספר קוראים וגולשים, פייסבוק רק מנסה ליצור הייפ סביב השירות שלה כשירות "חדשני ועתידני" ולא כעוד תחליף עם מספר פיצ'רים חדשים.

אבל השירות החדש של פייסבוק הוא לא מייל - הוא שונה, עם יתרונות וחסרונות משלו. הוא ללא ספק יהפוך להיות ערוץ תקשורת מרכזי - אבל הוא מיועד לשדרג את פייסבוק ולהגדיל את האינטגרציה עם הגולשים הקיימים, לא למשוך קהל חדש. לפיכך, הוא לא "קוטל ג'ימייל" ולא מאיים על הדמוגרפיה של גוגל.

חשוב לזכור, יש היום כבר זליגה בין ההגדרה הקלאסית ל"דוא"ל" ובין "הודעות". גם לייב מסנג'ר וגם ג'ימייל מרכזים בתוכם דוא"ל, SMS ושירותי הודעות מיידיות. אז מה מבדיל בין השירות של פייסבוק והאחרים?

צוקרברג הסביר זאת בעצמו - השירות שלו מיועד לקהל אחר לחלוטין. דוא"ל הוא מדיום תקשורתי הנמצא בשלבי גסיסה מתקדמים אבל עדיין לא הפנים זאת. הנוער אינו משתמש בדוא"ל - הוא מוצא אותו איטי, רשמי ומסורבל. השירות החדש של פייסבוק מיועד לקהל הצעיר והחברתי ובנוי סביבו - ולכן הוא מפספס את השוק של ג'ימייל. ג'ימייל, יחד עם אפס ודוקס, מיועד לקהל בוגר יותר, כזה שמקבל מאות הודעות נכנסות מדי יום מעשרות אנשים שונים - ואילו המשתמשים שלא צריכים את השירות החדש של פייסבוק.

פייסבוק אמרה שהעיצוב, הממשק והגישה של שירות ההודעות בנוי סביב צ'אט ולא סביב דוא"ל, והיא צודקת. העיצוב אינו אינו כולל כותרות, נושאים, ממשק עיצוב, רשימת מכותבים או אינטגרציה עם שירותים מתקדמים יותר כגון מפות, טבלאות ועריכת מסמכים. הוא לא תומך בשליחה מסיבית של הודעות מחוץ לגרופס (המוגבלת על ידי תיוג וכמות משתמשים מקסימלית) ואין אפשרות לביצוע forwarding אלא רק להוסיף להוסיף ולהסיר משתמשים מרשימת המשתתפים בדיון. ואם תרצו לשלוח רק הודעה אחת? בעיה. מכל הסיבות האלו הודעות בפייסבוק עדיין אינן מתאימות לכל הודעה עסקית, רשמית או ממשלתית.

אם פייסבוק הייתה משיקה שירות דוא"ל מתחרה, היא אולי הייתה מצליחה למשוך אנשי עסקים וחברות כאלטרנטיבה לג'ימייל. אבל facebook@ אינו יכול להתחרות בדוא"ל שהוא עדיין אבן היסוד של התקשורת המערבית העסקית. אף משתמש לא יגיד לעצמו: "יש לי כבר תיבת דוא"ל בפייסבוק, אני לא צריך עוד אחת". אם מישהו משתמש בתיבת הדוא"ל שלו, הוא כבר לא הקהל של השירות החדש.

קחו למשל את פילטר הספאם החברתי של פייסבוק - אמצעי סינון מצוין להודעות חברתיות ונוראי להודעות עסקיות. דמיינו לעצמכם מערכת דוא"ל שתגדיר כספאם כל הודעה נכנסת מהלקוחות, השותפים והעובדים האחרים עד שהם נכנסים לגרף החברתי שלכם. גוגל priority inbox, לעומת זאת, עובד על בסיס היסטוריית השימוש ומילות מפתח - כך שהיא תצליח לתפוס הודעות נכנסות של אנשים שמעולם לא פגשתם אבל עדיין יש להם מסר חשוב בשבילכם.

ללא ספק, פייסבוק תשדרג את הפילטר ויש לו המון פוטנציאל - אבל רק להודעות חברתיות ומשפחתיות. אבל אנחנו לא רק רק חיות חברתיות אלא גם חיות מסחריות. אנחנו עובדים וצורכים המון סוגים שונים של מדיה. החלק החברתי הוא רק חלק מדרישות התקשורת שלנו. אף חברה עסקית או ארגון ממשלתי לא יעבירו את שירותי הדוא"ל שלה דרך פייסבוק וכל אדם שמכבד את עצמו ימשיך לשלוח דוא"ל מעוצב ומוקפד בכל תקשורת עסקית או רשמית. ומשתמש ששולח מיילים במשך כל היום במשרד ימשיך לעשות זאת גם בבית, מכוח ההרגל.

אני שמח ומאושר על השירות החדש של פייסבוק ומחכה בציפיה שאוכל להתחיל להשתמש בו - אבל הוא לא ישרת אותי או את אנשי המשרד או את כל רשימת החברים שלי. הוא לא פונה לאותו קהל, לא משרת את אותם צרכים, לא מבוסס על אותו ממשק ולא כולל את אותם פיצ'רים. הוא צעד קדימה לכיוון הנכון - אבל הוא לא העתיד של התקשורת האנושית.

פייסבוק אולי תצליח להרוג את הדוא"ל במרוצת השנים - כאשר הנוער יתבגר ויחדור לעולם העסקי וישנה את צורת המחשבה והתקשורת שלו מבפנים. אבל התהליך הזה מתרחש בלי שום קשר לפייסבוק או גוגל וימשיך לקחת שנים ארוכות. עד אז, רוב המשתמשים שעושים כיום שימוש במייל ימשיכו לעשות זאת, ואילו שהיום שולחים הודעות טקסט ו-SMS יעברו לפייסבוק. ועד שהדוא"ל ימות כל שוק האינטרנט ישתנה - וגם גוגל וגם פייסבוק ישנו את מהות האסטרטגיה העסקית שלהם מספר רב של פעמים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.