למה השירות החדש של פייסבוק הוא לא מייל ולמה אין לגוגל סיבה לחשוש
פייסבוק השיקה אתמול (יום ב') את שירות ההודעות החדש שלה לקול תרועה. אתרי חדשות בארץ ובעולם ציפו שהחברה תכריז על שירות דוא"ל ומתחרה לג'ימייל וגם לאחר ההכרזה חלקם המשיכו להתייחס למרכז התקשורת החברתי החדש כשירות דוא"ל וכ"קוטל ג'ימייל". ידיעות אחרונות, למשל, הזמין את הקוראים לקרוא על "כל מה שרציתם לדעת על המייל החדש של פייסבוק". אבל ידיעות, כמו רבים אחרים, פספס את החשיבות האמיתית של ההכרזה.
משתמשים רבים אינם מבינים את ההבדל - הרי אני מקבל תיבה, יכול לצרף קבצים ויש לי אפילו כתובת דוא"ל חדשה facebook@. ברור שזה מייל! לדעת מספר קוראים וגולשים, פייסבוק רק מנסה ליצור הייפ סביב השירות שלה כשירות "חדשני ועתידני" ולא כעוד תחליף עם מספר פיצ'רים חדשים.
אבל השירות החדש של פייסבוק הוא לא מייל - הוא שונה, עם יתרונות וחסרונות משלו. הוא ללא ספק יהפוך להיות ערוץ תקשורת מרכזי - אבל הוא מיועד לשדרג את פייסבוק ולהגדיל את האינטגרציה עם הגולשים הקיימים, לא למשוך קהל חדש. לפיכך, הוא לא "קוטל ג'ימייל" ולא מאיים על הדמוגרפיה של גוגל.
חשוב לזכור, יש היום כבר זליגה בין ההגדרה הקלאסית ל"דוא"ל" ובין "הודעות". גם לייב מסנג'ר וגם ג'ימייל מרכזים בתוכם דוא"ל, SMS ושירותי הודעות מיידיות. אז מה מבדיל בין השירות של פייסבוק והאחרים?
צוקרברג הסביר זאת בעצמו - השירות שלו מיועד לקהל אחר לחלוטין. דוא"ל הוא מדיום תקשורתי הנמצא בשלבי גסיסה מתקדמים אבל עדיין לא הפנים זאת. הנוער אינו משתמש בדוא"ל - הוא מוצא אותו איטי, רשמי ומסורבל. השירות החדש של פייסבוק מיועד לקהל הצעיר והחברתי ובנוי סביבו - ולכן הוא מפספס את השוק של ג'ימייל. ג'ימייל, יחד עם אפס ודוקס, מיועד לקהל בוגר יותר, כזה שמקבל מאות הודעות נכנסות מדי יום מעשרות אנשים שונים - ואילו המשתמשים שלא צריכים את השירות החדש של פייסבוק.
פייסבוק אמרה שהעיצוב, הממשק והגישה של שירות ההודעות בנוי סביב צ'אט ולא סביב דוא"ל, והיא צודקת. העיצוב אינו אינו כולל כותרות, נושאים, ממשק עיצוב, רשימת מכותבים או אינטגרציה עם שירותים מתקדמים יותר כגון מפות, טבלאות ועריכת מסמכים. הוא לא תומך בשליחה מסיבית של הודעות מחוץ לגרופס (המוגבלת על ידי תיוג וכמות משתמשים מקסימלית) ואין אפשרות לביצוע forwarding אלא רק להוסיף להוסיף ולהסיר משתמשים מרשימת המשתתפים בדיון. ואם תרצו לשלוח רק הודעה אחת? בעיה. מכל הסיבות האלו הודעות בפייסבוק עדיין אינן מתאימות לכל הודעה עסקית, רשמית או ממשלתית.
אם פייסבוק הייתה משיקה שירות דוא"ל מתחרה, היא אולי הייתה מצליחה למשוך אנשי עסקים וחברות כאלטרנטיבה לג'ימייל. אבל facebook@ אינו יכול להתחרות בדוא"ל שהוא עדיין אבן היסוד של התקשורת המערבית העסקית. אף משתמש לא יגיד לעצמו: "יש לי כבר תיבת דוא"ל בפייסבוק, אני לא צריך עוד אחת". אם מישהו משתמש בתיבת הדוא"ל שלו, הוא כבר לא הקהל של השירות החדש.
קחו למשל את פילטר הספאם החברתי של פייסבוק - אמצעי סינון מצוין להודעות חברתיות ונוראי להודעות עסקיות. דמיינו לעצמכם מערכת דוא"ל שתגדיר כספאם כל הודעה נכנסת מהלקוחות, השותפים והעובדים האחרים עד שהם נכנסים לגרף החברתי שלכם. גוגל priority inbox, לעומת זאת, עובד על בסיס היסטוריית השימוש ומילות מפתח - כך שהיא תצליח לתפוס הודעות נכנסות של אנשים שמעולם לא פגשתם אבל עדיין יש להם מסר חשוב בשבילכם.
ללא ספק, פייסבוק תשדרג את הפילטר ויש לו המון פוטנציאל - אבל רק להודעות חברתיות ומשפחתיות. אבל אנחנו לא רק רק חיות חברתיות אלא גם חיות מסחריות. אנחנו עובדים וצורכים המון סוגים שונים של מדיה. החלק החברתי הוא רק חלק מדרישות התקשורת שלנו. אף חברה עסקית או ארגון ממשלתי לא יעבירו את שירותי הדוא"ל שלה דרך פייסבוק וכל אדם שמכבד את עצמו ימשיך לשלוח דוא"ל מעוצב ומוקפד בכל תקשורת עסקית או רשמית. ומשתמש ששולח מיילים במשך כל היום במשרד ימשיך לעשות זאת גם בבית, מכוח ההרגל.
אני שמח ומאושר על השירות החדש של פייסבוק ומחכה בציפיה שאוכל להתחיל להשתמש בו - אבל הוא לא ישרת אותי או את אנשי המשרד או את כל רשימת החברים שלי. הוא לא פונה לאותו קהל, לא משרת את אותם צרכים, לא מבוסס על אותו ממשק ולא כולל את אותם פיצ'רים. הוא צעד קדימה לכיוון הנכון - אבל הוא לא העתיד של התקשורת האנושית.
פייסבוק אולי תצליח להרוג את הדוא"ל במרוצת השנים - כאשר הנוער יתבגר ויחדור לעולם העסקי וישנה את צורת המחשבה והתקשורת שלו מבפנים. אבל התהליך הזה מתרחש בלי שום קשר לפייסבוק או גוגל וימשיך לקחת שנים ארוכות. עד אז, רוב המשתמשים שעושים כיום שימוש במייל ימשיכו לעשות זאת, ואילו שהיום שולחים הודעות טקסט ו-SMS יעברו לפייסבוק. ועד שהדוא"ל ימות כל שוק האינטרנט ישתנה - וגם גוגל וגם פייסבוק ישנו את מהות האסטרטגיה העסקית שלהם מספר רב של פעמים.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
