שלא יגמר לעולם: קופות הגמל הגדולות צפויות להציג בנובמבר תשואות של 1.8%-2.4%
גם חודש נובמבר צפוי להיות חודש חזק בתעשיית קופות הגמל. כך עולה מסיכומים שנערכו בבית ההשקעות מיטב, על בסיס מודל שפיתח. בדומה לחודש אוקטובר, העליות בשוק המניות המקומי היו המקור העיקרי לתשואה החיובית שצפויות הקופות להציג בחודש שעבר. גם איגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות תרמו לתשואה החיובית, אך בשיעור נמוך יותר משמעותית.
הערכת מיטב היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות: גדיש, עצמה, תמר, קה"ל, כנרת, המהוות כ-33% מתעשיית קופות הגמל וההשתלמות, יציגו בנובמבר 2009 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת בטווח של כ-1.8% עד 2.4%. תשואות צפויות אלה מייצגות גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר מדד מיטב של כלל קופות הגמל אמור להציג תשואה משוקללת חיובית נאה של 2.2%.
שוק המניות בארץ בלט, כאמור, בתרומתו לתשואות החיוביות של הקופות בנובמבר, בעיקר תודות לעליות שנרשמו בחצי הראשון של החודש. הסימנים המבטאים התייצבות במצב הכלכלי תומכים בנכונותם של המשקיעים להגדיל את השקעתם בשוק המניות.
עם זאת, הייתה שונות ניכרת בהתנהגות המדדים השונים. מדד ת"א 25 עלה ב-5.9%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 4.8% ומדד ת"א 75 עלה בשיעור של 0.7% בלבד. לעומתם, מדד יתר 50 ירד ב-2.0%. מניות חברות חיפושי הנפט והגז הובילו את עליות השערים החודש, עם עלייה בשיעור של 13.4%. מדד הבנקים עלה ב-7.2% בעוד מניות הנדל"ן ירדו ב-1.1%.
האפיק הקונצרני עלה גם הוא בנובמבר, ותרם לתשואה החיובית, כאשר מדד התל בונד 20 עלה ב-1.2%, מדד התל בונד 40 עלה ב-1.6% ומדד התל בונד 60 עלה ב- 1.4%. העליות הללו נבעו בעיקר מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה אטרקטיביים יותר ביחס לריבית האפסית המתקבלת מהפק"מים. איגרות החוב הלא מדורגות עלו החודש בשיעור ממוצע של כ- 5.0%.
באיגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה, כאמור, מגמה חיובית כאשר מדדן עלה ב-1.6%, כשברקע מדד המחירים לחודש אוקטובר שהצביע על עלייה בשיעור של 0.2%, והעלאת הריבית ב-0.25% על ידי בנק ישראל. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה שמדד האג"ח הצמודות הקצרות לטווח של 0?2 שנים עלה ב-0.3%, האיגרות לטווח של 2-5 שנים עלו בשיעור של 0.4%, האיגרות לטווח של 5-7 שנים עלו בשיעור של 0.7%, ואיגרות החוב הארוכות ביותר, לטווח של 7-10 שנים, עלו בשיעור יוצא דופן של 2.2%.
מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה בנובמבר ב-0.6%, כאשר נרשמה מגמה חיובית ניכרת בעיקר באגחים בעלי טווחי הפדיון הגבוהים ביותר: השחרים הקצרים לטווח של 0?2 שנים ירדו בשיעור של 0.1%, השחרים לטווח של 2?5 שנים ירדו גם הן ב-0.1%, והשחרים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו בשיעור הגבוה ביותר של 1.7%. המק"מים עלו ב- 0.1% והגילונים עלו גם הם ב-0.4%. המשמעות היא, שגם עקום התשואה המדדי וגם עקום התשואה השקלי עברו מהלך נוסף של השתטחות.
גם ברוב שוקי המניות בעולם נרשמה מגמה חיובית מובהקת, אשר תרמה לתשואות הקופות בנובמבר.
תשואה חלומית מתחילת השנה
עוד מציינים במיטב כי אחת עשר חודשים רצופים של תשואה חיובית רשמו קופות הגמל, ומתחילת השנה תעשיית קופות הגמל צפויה להצביע על תשואה חיובית ממוצעת של כ- 30.2%. עד כה, שנת 2009 מצטיירת כאחת השנים המוצלחות בשוק ההון הישראלי (אחרי השנה הקשה ביותר ? 2008) , כאשר כל אפיקי ההשקעה המרכזיים הניבו תשואות חיוביות, וחלקם אף חיוביות מאוד.
קופות הגמל הכלליות השיגו תשואה משוקללת, שמגיעה, להערכת מיטב, ל-30.2% כשפער התשואות הפנימי בין הקופות השונות הוא גדול מאוד, בעיקר ? כפונקציה של רכיב המניות והאג"ח הקונצרניות שבתיקיהן. וכך, קבוצת הקופות המובילות צפויות להשיג תשואה שבין 42% ל-49%, בעוד שהמפגרות, בעלות רכיב נמוך של מניות ואג"ח קונצרניות, השיגו תשואה של פחות מ-28%.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
