מניית ביוקנסל עולה 3.6%: דיווחה על התחלת טיפול בחולה בסרטן הלבלב
חברת הביומד ביוקנסל דיווחה היום לבורסה על התחלת טיפול ראשון במטופל, שאובחן כחולה בסרטן הלבלב. זוהי הפעם הראשונה שבה מבוצע ניסוי בתרופה במטופל, בן אנוש, לאחר שבמחקרים פרה-קליניים אשר בוצעו באוניברסיטה העברית, טופלה קבוצת אוגרים ב-BC-819.
מניתוח המחקרים עלה כי נפח הגידולים הראשוניים בקבוצה המטופלת הצטמצם בכ-50% בממוצע בקבוצה המטופלת, וכי קיימת האטה משמעותית בהתקדמות הגידולים הסרטניים בקבוצה המטופלת לעומת קבוצת הביקורת.
עוד הודיעה החברה כי המטופל הראשון משתתף בניסוי קליני מסוג Phase I/IIa הבודק את הבטיחות והיעילות הראשוניות של התרופה המובילה של החברה, BC-819, בשימוש בחולי סרטן הלבלב. חולה זה הוא הראשון מתוך כעשרה חולים שהחברה צפויה לגייס לניסוי, ואשר יעברו ארבעה טיפולים של BC-819, פעמיים בשבוע במשך שבועיים. במהלך הניסוי, ייבחן המינון האופטימלי למתן התרופה.
הלבלב הינו בלוטה המצויה מאחורי חלל הבטן, המשמשת בוויסות תהליכים בגוף האדם (ובכלל זה ייצור מיצי לבלב המכילים אנזימים המסייעים לעיכול). סרטן הלבלב הוא גידול ממאיר בתוך בלוטת הלבלב. מידי שנה מאובחנים מעל למאה אלף חולים במחלה זו בארה"ב ובאירופה.
לחולה המאובחן כיום בסרטן הלבלב יש סיכוי של 10-15% לשרוד שנה, המהווה הסיכוי הנמוך ביותר מבין כל סוגי הסרטן הנפוצים. כרבע מיליון חולים מאובחנים במחלה מדי שנה, ולמרות שסרטן הלבלב מדורג במקום ה-11 בסוגי סרטן נפוצים, הוא מדורג במקום הרביעי במספר הקורבנות שהוא גובה. בארה"ב, מגיעה ההוצאה השנתית על טיפול בסרטן הלבלב לסך של 2.6 מיליארד דולר.
התרופות אותן מפתחת החברה מותאמות אישית לחולה ומביאות להשמדה ממוקדת של תאי הסרטן ללא פגיעה בתאים בריאים. הגישה מבוססת על זיהוי גנים המבוטאים אך ורק בגידולים הסרטניים אך לא בתאים הבריאים ("גני מטרה") ועל שימוש בגנים אלו להפעלת רעלן בתוך התאים הסרטניים בלבד באופן שיביא להשמדתם מבלי לגרום נזק לתאים בריאים.
התאמת החולים לטיפול נקבעת על ידי בדיקה מקדימה של רמת ביטוי גן המטרה בגידול, והיא מתאפשרת על ידי טכנולוגיית האבחון של החברה המאפשרת זיהוי של אפילו תא סרטני בודד. רק חולים עם ביטוי גבוה של גני מטרה מתאימים לטיפול עם רמת בטחון גבוהה להצלחה. החברה קבעה שני גנים המשלימים זה את זה בביטויים בגידולים סרטניים כגני מטרה, והם H19 ו-IGF2.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
