מהדרין מציגה תוצאות: גידול של 8% בהכנסות והפסד נקי של 6 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת מהדרין (מקבוצת נכסים ובנין והפניקס), תאגיד העיבוד החקלאי ויצואנית ההדרים הגדולה בישראל, מפרסמת היום את דוחותיה הכספיים לתשעת החודשים הראשונים של השנה ולרבעון השלישי של 2009.
התוצאות של חברת מהדרין מושפעות מעונתיות מובהקת בפעילות החקלאית של החברה, כך ששיווק התוצרת החקלאית מתבצעת בעיקרו במחצית הראשונה של השנה ובחלקו בחודשי השנה האחרונים עם הכניסה לעונת הפרי הבאה. ברבעונים הרביעי והראשון בכל שנה הוצאות הייצור בעיבוד השטחים החקלאיים נמוכות יחסית, בעוד ברבעון השני והשלישי של השנה הוצאות הייצור בפרדס גבוהות.
הכנסות מהדרין הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-750 מיליון שקל, גידול של 17% לעומת הכנסות של כ-637.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008. הרווח הנקי של מהדרין מתחילת השנה הסתכם בכ-40.8 מיליון שקל, גידול של 54% בהשוואה לרווח נקי של 26.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008.
למרות העונתיות מחזור המכירות של מהדרין לרבעון השלישי של 2009 הסתכם בכ-94.5 מיליון שקלים לעומת הכנסות של כ-87.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2008, עלייה של 8%. ההפסד הנקי הסתכם בכ-6 מיליון שקלים לעומת הפסד של 10.5 מיליון שקלים ברבעון המקביל - צמצום של 40%.
מהדרין נהנתה ברבעון השלישי של 2009 מהכנסות מיסים בסך 10.7 מיליון שקל עקב ירידה ביתרות התחייבויות למס נדחה נטו, עם זאת ברבעון המקביל רשמה מהדרין רווחי הון ורווח משינוי בשוויים ההוגן של הגנות מטבע בהיקף כולל של כ-10.2 מיליון שקל.
סך הכנסות מהדרין מהפעילות החקלאית הסתכמו בכ-684.6 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בהשוואה להכנסות של כ-576 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008 , גידול של 19%.
עיקר הגידול בהכנסות מהדרין מתחילת השנה מקורו בפעילות העיבוד, האריזה והשיווק של הפרי מפרדסי החברה ומפרדסי גן פלח שהסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 בכ-617.5 מיליון שקל בהשוואה להכנסות בהיקף של כ-514.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
יצוא הירקות, באמצעות חברת אס.טי.אם, בדגש על יצוא פלפל, עגבניות צרי ועגבניות אשכול ויצוא צנוניות גדל לכ-38.5 מיליון שקל בהשוואה לכ-36.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרבעון השלישי התאפיין בפעילות יצוא מנגו ורימונים שהתבצעה באמצעות החברה הבת מרים שוהם והסתכמה בהכנסות של כ-28.5 מיליון שקל מתחילת השנה בהשוואה לכ-24.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. חברת מרים שוהם אף נכנסה במהלך הרבעון השלישי לפעילות אריזה ושיווק של פרי הדר, בעיקר קליפים איכותיים ופירות קיץ, תוך ניצול טוב יותר של גורמי הייצור הקבועים בחברה.
תחום בתי הקירור תרם בתשעת החודשים הראשונים של 2009 כ-36.3 מיליון שקל להכנסות החברה, גידול קל בהשוואה להכנסות מפעילות זו בתקופה המקבילה. השכרת נכסים מניבים תרמה כ-16.2 מיליון שקל להכנסות החברה בהשוואה לכ-15.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008.
מנכ"ל מהדרין, גיא בינשטוק: "אנחנו ממשיכים לנהל בהצלחה את ויסות הפרי ליעדים השונים בהתאם לשינויים במחירי קניית התוצרת בשווקי הארץ וחו"ל ומתוך מטרה למקסם את התמורה שחוזרת לארץ למגדל - המהוה מבחינתנו לקוח. מהדרין השביחה השנה את סל הזנים ליצוא ומצליחה לנהל טוב יותר את התוצרת החקלאית בשווקי היצוא השונים למרות השפעות המשבר הכלכלי באירופה. במהלך 2009 נוצרו ביקושים טובים לזני הקליפים ובפרט למאוחרים וכן לזני האבוקדו והאפרסמון בעיקר ביצוא. הביקושים לפרי גרמו לעליית מחירי המכירה במטבע מקומי בזני הקליפים והתפוזים במרבית השווקים".
עם זאת, הדגיש בינשטוק כי "2009 מתאפיינת במחירים נמוכים יותר במטבע מקומי במרבית זני האשכוליות במרכז אירופה עקב מצאי גדול של פרי מתחרה מפלורידה. כמו כן, נרשמה ירידת מחירים בשוק המקומי. בתחום ירקות השורש (תפוח אדמה וגזר) אופיינה העונה בביקושים לתפוח אדמה באירופה, אך בחודש יוני התבצעה ירידת מחירים עקב היצע של פרי ספרדי זול.
"קיימים ביקושים ערים לגזר ברוסיה, אך מחירי המכירה בדולרים נמוכים בכ-20%-30% בהשוואה לאלו ב-2008. בזני הפלפל, המהווים את עיקר פעילותה של חברת אס.טי.אם, אופיינה העונה בעודף היצע ובירידת מחירים בשווקים השונים. בזני המנגו, המהווים את עיקר פעילותה של חברת מרים שוהם, אופיינה העונה שהחלה ברבעון השלישי בביקושים לפרי במחירים דומים לאלו של 2008 במטבע מקומי".
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם מתחילת השנה בסך של 118.4 מיליון שקל לעומת כ-33 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2008.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
