הקרקס של גינדי: למה בוטלה מסיבת העיתונאים?

מאז שהחליטה לא לגשת, ואז כן לגשת, למכרז דרום הקרייה בת"א, חברת הנדל"ן גינדי ממשיכה להתל בתקשורת - שלא נשארת חייבת
עינת פז-פרנקל |

לחברת הנדל"ן גינדי החזקות אין כנראה תשובות לשאלות הנוקבות של הציבור והעיתונאים. הבוקר (יום ב') ביטלה החברה, שזכתה במכרז דרום הקריה בתל אביב, את מסיבת העיתונאים שהיתה אמורה להתקיים מחרתיים. אבל זהו רק "הקש האחרון" בסדרה של תמרונים תקשורתיים הכלולים במסע יחסי הציבור והפרסום הנרחב של גינדי.

ביום חמישי (10.9.2009) אחרי הצהריים, 3 ימים לפני מכרז דרום הקריה הנחשק בתל אביב, הודיעה גינדי, מועמדת מובילה לזכייה, שלא תיגש למכרז. דובר החברה, איש יחסי הציבור רני רהב, הודיע בשם החברה כי "עקב עליית מחירים פיקטיבית שנוצרה במתחם" גינדי (שבסופו של דבר שילמה סכום כמעט דימיוני של 436 מיליון שקלים!) לא תיגש למכרז. טרם ה"פליק פלאק" בגינדי עוד הגדילו לעשות, באומרם כי "קבוצות הרכישה הפכו את מחיר הקרקע למחיר שאינו רלוונטי עבורינו ולכן העסקה אינה כלכלית ואינה טובה עבורינו".

פלא שכלי התקשורת (והמתמודדות במכרז) השתכנעו? אחרי שגינדי נימקה בפירוט את החלטתה לא לגשת למכרז, רוב כלי התקשרות פרסמו בהבלטה כתבות המודיעות שגינדי מחוץ למשחק. חברות הבנייה האחרות, שהתמודדו על בניית 320 יחידות דיור במתחם הכי מדובר בלב תל אביב, הורידו, על פי הערכות בענף, את גובה הצעותיהן מכיוון שהמתמודדת המובילה, גינדי, משכה את הצעתה.

ביום ראשון אחרי הצהריים (13.9.2009), שלח רהב מייל למערכות העיתונים עם התנצלות והודאה כי גינדי כן תיגש למכרז למחרת בבוקר (רני רהב מתנצל). הוא סיפר שההחלטה לגשת למכרז התקבלה על ידי גינדי באישון ליל שבת ומערכת יחסי הציבור (המשומנת, יש לומר) יודעה רק ביום א' אחרי הצהריים, עת שליחת מכתב ההתנצלות של רהב למערכות העיתונים ואתרי האינטרנט.

קשה שלא היה לפרש את המהלך כניצול ציני של כלי התקשורת על מנת להערים על המתחרות האחרות (הסערה סביב מכרז דרום הקריה). לכשנודע שגינדי זכתה במכרז ותבנה את שלושת מגדלי המגורים במתחם, בענף קראו למחטף התקשורתי של גינדי "תרגיל מלוכלך", "דיסאינפורמציה" ו"הטעייה מכוונת".

נראה שהמהלך הזה היה רק יריית הפתיחה בקמפיין האגרסיבי של גינדי גם למכור דירות במתחם וגם להראות שעוד מעט לא יוותרו דירות בפרויקט, כפי שעולה מההצהרות הכמעט שבועיות של החברה, אותן היא משחררת מאז שזכתה במכרז לפני כארבעה שבועות. האחרונה שבהן הצהירה כי החברה מכרה 205 דירות במתחם בתוך שבועיים וחצי, טענה שמוטלת בספק (כמה דירות באמת מכרה גינדי?).

גינדי היא לא החברה הראשונה שמפרסמת נתוני מכירות הניתנים לפירושים שונים (יש הבדל בין הרשמות לחוזים חתומים), ובהיותה חברה פרטית, כמו הרבה קבלנים אחרים, על גינדי לא חלה חובת דיווח לבורסה.

אבל גינדי, בניגוד לקבלנים אחרים, זכתה באחד המכרזים הגדולים ביותר בתולדות המדינה, ותרמה ל"חימום" שוק הנדל"ן בתל אביב - ובכלל באזור המרכז - בעיקר מכיוון ששילמה מחיר שרבים רואים כמופרז עבור הקרקעות במכרז זה. כמו שאמר שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, "ציפינו ל-300 מיליון שקלים וקיבלנו 435 מיליון שקלים" (לדברי שר השיכון).

עכשיו, נחזור לביטול מסיבת העיתונאים. "אנו מתכבדים להזמינך למפגש עיתונאים לרגל הצגה ועדכונים לפרויקט המבוקש והמדובר ביותר במתחם דרום הקריה - ת"א", כך נכתב בהזמנה שהגיעה למערכות העיתונים. מה קרה בינתיים? בגינדי כבר שחררו נתונים לגבי כמות הדירות שנמכרו אבל הפעם התקשורת ראתה בנתונים אלו נתונים שנויים במחלוקת, ולא מיהרה לשבח.

ואז הגיע ביטול האירוע. האם בגינדי הבינו שהפעם הם באים לספק תשובות ולא בהכרח לקבל תשבוחות? כנראה שרני רהב הבין שבמצב שנוצר עדיף להיות בשקט לרגע או שניים. ואנחנו אומרים - קחו אפילו יותר מרגע, קחו חודש, קחו חודשיים. עינינו אינה צרה על הצלחתה של חברת גינדי, ואם ברצונה לקדם את פרוייקט הדגל שלה היא מוזמנת להמשיך לעשות זאת מעל שלטי החוצות ובשטחי פרסום אחרים שתרכוש - על גב העיתונות היא עשתה מספיק.

ואולי רהב, הדובר המנוסה של חברת גינדי, הבין שאין טעם לקיים את מסיבת העיתונאים מחרתיים. לגינדי יש עוד עשרות יחידות דיור יקרות למכור בפרויקט ולכן אולי אין עדיין סיבה למסיבה. גם אנחנו לא רוצים לחגוג עכשיו. אנחנו בעיקר רוצים קצת שקט וכנראה שזה אפילו מה שבגינדי רוצים - רגע נדיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.