מנכ"ל הרשות השניה, מנשה סמירה: "הרפורמה תוביל ל-3 ערוציים מסחריים"
(עדכון ) דיון סוער בועדת הכלכלה היום (ב') בנוגע לרפורמה בשוק התקשורת. העוסק ברפורמה שהומלצה על ידי ועדת מרדכי שהמליצה על 3 מהלכים עקריים: חיוב הכבלים והלוויין להציע חבילה זולה לצופים, מעבר מזיכיונות לרישיונות לערוצי טלוויזיה ושילוב פרסומות גם בשידורי הכבלים ובלוויין. ניתן להגיד כי במהלך הדיון זכו לביקורת כלל הסעיפים ברפורמה.
יו"ר הרשות השניה, נורית דאבוש הודיעה במהלך הדיון, כי "בעקבות התפתחויות שחלו אתמול, החלטנו לדחות את הדיון על ערוץ 10 לתחילת השבוע הבא". רק אתמול בלילה הסתיימו הדיונים בנושא ולכן היא "מעדיפה שחברי המועצה יקבלו את החומר ויהיה להם מספיק זמן לגבש את עמדתם".
לדברי מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה, "כיום מסתכמות הכנסותיה של הטלוויזיה המסחרית ב-1.2 מיליארד שקל שנה. לדבריו, כיום עלות שנתית של 400 מיליון שקל מאפשרת לתחזק ערוץ ראוי וסביר". עוד ציין סמירה, כי, "הפעלתה של הרפורמה בטלוויזיה המסחרית בשנת 2012 תגרום לפעילותם של 3 ערוצים מסחריים : ערוץ 2, ערוץ 10 ושחקן נוסף בשוק".
אבי צבי, מנכ"ל רשת הגיב בחריפות לדיון ודרש לעצור את הסעיפים ברפורמה המאפשרים שידור של פרסומות בכבלים ובלוויין, לדבריו מדובר ב'גזר דין מוות'. עוד ציין צבי, כי "אם ערוץ 10 מפרפר בין חיים למוות אז אנו באותו מצב - אנו מפרפרים בין חיים למוות. אנו צריכים עזרה עכשיו. איננו עומדים בעול ובהתחייבויות אנחנו צריכים עזרה עכשיו".
אבי ניר, מנכ"ל קשת התייס גם כן לנושא ואמר כי "הדיונים ברגולציה נמשכים הרבה זמן בעוד שאנו נמצאים במצב קשה. לא נצליח לעשות שוק תקשורת בישראל. צריך לטפל תחילה בבעיות החמורות כמו השידור המסחרי, הציבורי. צריך לפתור אותם מהר ולהציב לוחות זמנים ולא בהכרח לפתור את כל הבעיות. יש בכך סיכונים גדולים שמערבבים מסחרי עם הרב ערוצי".
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), ציין כי "אני מוכן לשקול גמישות במועד המעבר מזכיונות לרשיונות כך שיחל בתחילת 2011 ולא בתחילת 2012 כפי שהוצע על ידי הממשלה".
יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, אמר במהלך הדיון כי הוא תומך ברפורמה, עם זאת הוא הדגיש כי ערוץ 10 "במצב בעייתי ועתידנו לא ברור. אנחנו במשבר שנמשך כבר שנה. נרצה להסדיר את ענינו. עשינו את כל מה שנדרש מאיתנו. אני חושב שההתנהלות באוצר בעניין ערוץ 10 היא שערורייתית ובלתי נסבלת. נשאר בסוף רק עם ערוץ 2 וכדאי שגם חברי הכנסת ישמעו זאת".
חברות הכבלים והלווין: "תעזבו אותנו"
חברות הכבלים והלווין התנגדו בחריפות לרפורמה. במהלך הדיון אמר יורם מוקדי נציג HOT בדיון, כי "הרפורמה הזו נולדה בשליפה בחוק ההסדרים של השנה שעברה, כאשר רצו לקדם מעבר לרשיונות בטלוויזיה המסחרית אמרו נקדם גם פרסומות בכבלים ובלווין עם חבילה צרה".
עוד הוסיף מוקדי, כי "קל לי לבוא לכאן כנציג HOT, אנחנו עומדים בכל המחובויות הרגולטוריות ולצערי אני בא גם בתור חברה שחייבת לבנקים 3.5 מיליארד שקל והמתחרה חייב סכום דומה לבנקים ולבעלי המניות והחברות לא ממש מרווחיות. אני צריך לשרת חוב וקם מישהו שהחליט שחייבת להיות רפורמה. אני בעד המעבר מרישיונות לזיכיונות אבל תעזבו אותנו".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
