חברת HTL חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ענקית התרופות האירופאית צ'ייסי

היקף העסקה מוערך בכ-26 מיליון דולר. חברת HTL פיתחה מולקולה חדשה של שומן שתהווה את הפיתרון המתקדם לבעיית מתן שומן לווריד לפגים
קובי ישעיהו |

חברת HighTech Lipids , בוגרת חממת משגב, מודיעה היום על הסכם שיתוף פעולה עם חברה מובילה בתחום מוצרים לפגים. קבוצת צ'ייסי תממן ותייעץ לחברת HTL החל מתחילת הניסויים הקליניים ועד לשיווק המוצר, לאחר אישורו, בשוק האירופאי. שווי ההשקעה מוערך בכ-26 מיליון דולר. ד"ר אוהד קרניאלי, מנכ"ל חברת HTL מציין כי "ההסכם הינו הישג גדול לחברה: מצד אחד הכרה והבעת אמון מאחת החברות המובילות בתחום ומצד שני, התחייבות למימון כל שלבי הניסויים והשיווק בשוק הארופאי. בימים אלה אנו מתכוננים להתחלת הניסויים הקלינים ואנו בטוחים שנראה תוצאות חיוביות בהקדם". ד"ר ברטולד פרידלנדר, יו"ר הדירקטוריון של החברה הסביר כמדובר בהישג מרשים ביותר וזהו רק המוצר הראשון מבין סידרת המוצרים המבוססים על הטכנולוגיה. חברת HTL פיתחה מולקולה חדשה של שומן שתהווה את הפיתרון המתקדם לבעיית מתן שומן לווריד, תמנע את תופעות הלוואי הקשות ותספק את הצורך הפיזיולוגי המלא של הפג. פיתוח זה נעשה ע"י חיבור מעניין של שני תחומים: תזונה קלינית ואנזימולוגיה. היזמיות של HTL, ד"ר גילה רוזן ועירית שוחט, מתמודדות מדי יום, במהלך עבודתן בבית החולים, מול הסיבוכים הנגרמים לחולים כתוצאה ממתן אמולסיה של שומן לווריד, המהווה מרכיב חיוני לצורך בנייה ותפקוד הגוף. סיבוכים אלה כוללים בין השאר עלייה קיצונית של שומנים בדם, זיהומים, נזק כבדי, פגיעה בבנייה ובתפקוד המוח ומערכת העצבים, מערכת החיסון, מערכת הקרישה, הלב וכלי הדם ופגיעה בגדילה ובהתפתחות של פגים ותינוקות. כל אלה עולים בסבל ממושך לחולים ובכסף רב למוסדות. אי מתן שומן לחולים הזקוקים להזנה תוך ורידית יסתיים בנזק רב יותר, עד כדי מוות. מתן הזנה מלאה דרך הווריד (TPN) הוא פתרון מציל חיים לחולים שאינם מסוגלים לקבל את הזנתם דרך מערכת העיכול, במיוחד פגים. אוכלוסיית הפגים מהווה כ ? 10-12% מכלל הלידות במדינות מפותחות. מכוון שהפגים נולדים עם מערכת עיכול שאינה בשלה דיה כדי לקבל הזנה ולטפל בחומרי המזון ומכוון שהם מצויים בשלב קריטי של גדילה והתפתחות, יש הכרח להזינם דרך הווריד.. נציין כי כיום אין בשוק אמולסיה של שומן העונה לצרכיהם המורכבים של החולים בכלל ושל הפגים בפרט. בהתבסס על הצורך הקיים ועל הידע והניסיון הרב שצברו היזמיות בתחום ובזכות שיתוף הפעולה עם ד"ר סובחי בשיר (כימאי בעל שם עולמי בתחום אנזימים של שומנים), פיתחה HTL את האמולסיה החדשנית, האופטימאלית להזנה דרך הווריד, הכוללת מודל חדש של טריגליצרידים מהונדסים ופרופיל ייחודי של חומצות שומן. פרופ' פייר זינגר (מנהל המחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי רבין ומומחה מוכר בעולם בתחום התזונה הקלינית) עומד זה זמן רב בראש הצוות המדעי של החברה. בעקבות ההסכם הצטרף גם המהנדס נעם שוחט (מהפקולטה להנדסה ביורפואית, טכניון, חיפה) לצוות הפיתוח, מהלך המשדרג ומבטיח את ההצלחה העתידית של HTL. חממת משגב הוקמה בשנת 1992. התמחות החממה היא בחברות המפתחות מכשור רפואי, תרופות וביו טכנולוגיה. חברת ההשקעות הישראלית Trendlines Group היא בעלת עניין בחממה המנוהלת על ידי סטיב רודס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.