שינוי כיוון ביולי: הממשלה רשמה בחודש שעבר עודף של 400 מיליון שקל בתקציב

שטייניץ: מדובר בנתוני גבייה חריגים של חודש אחד בלבד, ועדיין מוקדם להסיק מהם מסקנות נחרצות לגבי המגמה העתידית"
קובי ישעיהו |

בחודש יולי היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בהיקף של כ-400 מיליון שקל, ועודף של 800 מיליון שקל בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו.

העודף בחודש יולי בא לאחר חודשים של גירעון גבוה מאוד בתקופה פברואר ? יוני ומשקף גידול חד בהכנסות המדינה ממסים, בעיקר מסים עקיפים.

בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של כ-100 מיליון שקל ובפעילותה בחו"ל עודף של של כחצי מיליארד שקלים.

עם זאת, מתחילת השנה מסתכם הגירעון בסך של 17.3 מיליארד שקלים, לעומת עודף של כ-1.3 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה ב-2008.

נציין כי לראשונה השנה, ירד הגירעון ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2008 עד יולי 2009) לסך של 33.8 מיליארד שקלים, זאת לאחר עליה רצופה של הגירעון מ-17.4 ל 35.0 מיליארד שקלים ב-12 חודשים אחרונים בתקופה ינואר עד יוני.

סך ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש יולי הסתכמו בכ-18.1 מיליארד והיו נמוכות במידת מה מרמתן ביוני, אך נשארו גבוהות בהשוואה לרמתן בחודשים קודמים, זאת עקב תשלום קצובת ביגוד לעובדי המדינה ודמי הבראה במערכת הביטחון ובתשלומים העקיפים במסגרת תשלומי ההעברה של הממשלה.

מתחילת השנה מסתכמות הוצאות משרדי הממשלה בסך של כ-109.4 מיליארד שקלים, הוצאה גבוהה בכ-3.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (105.6 מיליארד שקלים). בתקציב מאושר ל-2009 מתוכנן גידול של כ-5.3% בהוצאות המשרדים בהשוואה לתקציב מקורי 2008.

זינוק בהכנסות ממסים ל-18.1 מיליארד שקל

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש יולי בכ-18.1 מיליארד שקל, בכ-2.4 מיליארד שקל מעל לחזוי בתחילת החודש. במשרד האוצר מציינים כי חודש בהיקף גבייה דומה בשנים האחרונות היה ביולי 2007 (שהיה חודש שיא באותה שנה הן במסים ישירים והן בעקיפים).

מתחילת השנה מסתכמת גביית המסים בסך של 102.6 מיליארד שקלים בהשוואה ל-113.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה נומינלית של 9.1%). במסים ישירים הסתכמה הגבייה ביולי בכ-7.4 מיליארד שקלים, ובמסים העקיפים - בסכום ללא תקדים בשנים האחרונות של כ-10.2 מיליארד שקלים. מתחילת השנה עד יולי מסתמן עודף מסוים ביחס לפריסה החודשית של הגביה השנתית המתוכננת בתקציב.

יחד עם זאת, יש לזכור כי אסור להסיק מסקנות נחרצות מחודש יחיד לגבי המגמה בעתיד. נציין כי בחודש יולי הייתה לראשונה השנה המרה לשקלים של סיוע ביטחוני, בהיקף של 200 מיליון דולר, דבר המסביר את העודף בפעילות בחו"ל. בפעילות המימונית של הממשלה הסתכם גיוס הון נטו בחודש יולי בסך של כ - 5.1 מיליארד שקלים.

בהתייחסו לנתוני ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש יולי 2009, אמר היום שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ: "נתוני גביית המסים לחודש יולי, המצטרפים לסימנים חיוביים נוספים כגון העלייה ביצוא הסחורות בחודשיים האחרונים (בשיעור של כ-11%), ומדד מנהלי הרכש החיובי הראשון מזה יותר משנה ? מצביעים על מגמה כללית של התייצבות במשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.