מזור מזנקת 6%: השלימה פיתוח הטכנולוגיה של שימוש ברובוט הזעיר

החברה מתכננת לבצע ניתוחים אנדוסקופיים ראשונים באמצעות הפיתוח כבר בשבועות הקרובים
קובי ישעיהו |

חברת מזור טכנו שיגרה הבוקר (א') הודעה חיובית לבורסה. החברה הודיעה על השלמת פיתוח הטכנולוגיה של שימוש ברובוט המיניאטורי של החברה, ה-SpineAssist , בניתוחים אנדוסקופיים של עמוד שדרה.

במזור מציינים כי הפיתוח בוצע בשיתוף פעולה עם רופאים מישראל בעלי נסיון מצטבר רב בביצוע ניתוחים אנדוסקופיים בעמוד השדרה. רופאים אלה הציגו בפני החברה את הצורך בהנחיה רובוטית של האנדוסקופ לצורך קיצור משך זמן הניתוח, צמצום החשיפה לקרינה וכן לשיפור עקומת הלימוד של הרופאים בהטמעת השיטה הכירורגית האנדוסקופית בניתוחי עמוד שדרה.

בחברה מציינים כי הפיתוח אינו מצריך אישורים רגולטורים חדשים, משום היותו כלול באישורים הקיימים שניתנו למוצר ה-SpineAssist זה מכבר. החברה מתכננת לבצע ניתוחים אנדוסקופיים ראשונים באמצעות הפיתוח כבר בשבועות הקרובים.

נציין כי ניתוחים אנדוסקופיים הינם ניתוחים המבוצעים באמצעות מערכת ראיה המבוססת על מצלמה המוחדרת אל חלל הגוף דרך חתך זעיר בגוף החולה ומאפשרים ביצוע של פרוצדורות כירורגיות מסוימות בפולשנות מזערית.

עוד מציינים במזור כי בעוד שבדיסציפלינות רפואיות רבות (לדוגמא: רפואה פנימית וגניקולוגיה) ניתוחים אנדוסקופיים הפכו לשיטה נפוצה מאוד שבאמצעותה מבוצעים ניתוחים רבים, בכירורגיית עמוד שדרה השימוש באנדוסקופיה מוטמע בהדרגה רק בשנים האחרונות.

הספרות המקצועית מתארת עקומת לימוד איטית של הרופאים בהטמעת השיטה הכירורגית האנדוסקופית בניתוחי עמוד שדרה. לטענת הרופאים, האתגר העיקרי בהטמעה זו קשור להתמצאות במרחב האנטומי, משום שלרופא יש שדה ראיה צר מאוד. להערכת החברה, המערכת יכולה לספק פתרון מיידי לאתגר זה.

הודעה זו מצטרפת לדיווח של מזור לאחרונה על השלמת 1,000 ניתוחי עמוד שדרה ראשונים באמצעות מערכת ה-SpineAssist שהסתיימו ללא אף פגיעה נוירולוגית לצמיתות, זאת בהשוואה לסטטיסטיקה המופיעה בספרות המקצועית המציגה פגיעה נוירולוגית מהותית בכ-2%-8% מניתוחי עמוד שדרה. כמו כן, מערכת ה-SpineAssist שימשה לאחרונה בניתוח ראשון מוצלח בעמוד שדרה צווארי בגרמניה, הצלחה שהרחיבה את שוק היעד הפוטנציאלי של המערכת בכ-30%.

מזור טכנולוגיות, העוסקת בפיתוח מכשור רפואי בעבור ניתוחים כירורגיים מונחי הדמיה לצורך ניווט של כלים כירורגיים בדיוק גבוה ובפולשנות מזערית, פיתחה את ה-SpineAssist המסייע לרופאים מנתחים במהלך ניתוחי עמוד שדרה במיקום כלים כירורגיים ושתלים, בהתאם לתכנון מוקדם המתבצע על גבי תמונת ההדמיה של החולה המנותח. ייחודה של המערכת ביכולתה לסייע למנתחים במיקום השתלים בדיוק רב, בפולשנות מזערית תוך הקטנה מהותית של כמות הקרינה לה נחשפים החולה והמנתח במהלך הניתוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.