ישראל כץ
צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

ועדה חדשה תנסה לשפר טיפול ושיקום של פצועי ופצועות צה"ל

שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריזו על הקמת ועדה ציבורית משותפת להרחבת המענה הלאומי לשיפור הטיפול ושיקום פצועי ופצועות צה"ל, על רקע הגידול חסר התקדים במספר הפצועים ממלחמת "חרבות ברזל"

רן קידר |
נושאים בכתבה פצועים

שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריזו על הקמת ועדה ציבורית משותפת  שתגבש מענה לאומי מקיף ורגיש לצרכי פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון. הוועדה תפעל לקידום מענה לאומי מקיף של תהליכי שיקום, ליווי אישי וקהילתי, תמיכה טיפולית רגשית ושילוב בחברה ובתעסוקה. כל זאת לאור היקף הפצועים המתווספים מדי חודש, מאפייניהם המשתנים, הצרכים החדשים שהם מעלים ומגבלות המשאבים וכוח האדם הקיימים. 

הוועדה תבחן את הרחבת את המענים הנדרשים לטובת שיפור השירות לפצועים, לרבות הקצאת המשאבים הנדרשים. הוועדה שהוקמה ביוזמת שרי הביטחון והאוצר משקפת את החובה הלאומית לדאוג לרווחתם ושלומם של פצועי צה"ל ולהבטיח להם את המענה המיטבי ביותר לשיקומם ושילובם המלא בחברה, ומהווה עוגן ערכי ומוסרי בביסוס האחדות החברתית והאמון בין המשרתים למדינה. הרכב הוועדה וסמכויותיה

בראש הוועדה יעמוד פרופ' שלמה מור יוסף, בשיתוף אגף השיקום, יו"ר ארגון נכי צה"ל, צה"ל, נציגי האוצר ומומחים מתחומי השיקום והפסיכיאטריה על פי הערכות אגף השיקום במשרד הביטחון, עד שנת 2028 יטופלו באגף 100 אלף פצועים, בהם כ-50 אלף פצועי נפש. מדובר בגידול המהיר ביותר בהיקפי הפצועים בתולדות מלחמות 

סגנו של מור יוסף יהיה פרופ' יצחק שפירא, סגן מנהל בית החולים איכילוב. חברי הוועדה הנוספים כוללים, בין היתר, את סמנכ"לית וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, לימור לוריא, יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, נציגי שר האוצר, נציג צה"ל, נציג אגף תקציבים במשרד הביטחון ומומחים בתחומי השיקום ובריאות הנפש, לצד נציגים נוספים. סמכויות הוועדה ייכללו: בחינת תהליך ההכרה של פצועים כנכי צה"ל וייעולו. מענה לפצועים, שיכלול טיפול רפואי ושיקום, בדגש על שילוב בתעסוקה, בחינת מבנה התגמולים ופישוט השיטה, מענה לבני המשפחה, כולל תמיכה בבנות ובני זוג, ילדי הפצועים והוריהם. 

בנוסף, הועדה תגדיר אחריות משותפת עם גורמי ממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי ותאתר את המשאבים הנדרשים, תוך קביעת צרכים בתקציב, כוח אדם, מבנה ארגוני והתקשרויות. 

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "לצד הגבורה בשדה הקרב, אנו נדרשים כיום להתמודד גם עם האתגרים הכבדים של פציעות הגוף והנפש. פצועי ופצועות צה"ל הם שליחי הציבור של כולנו, והחובה הלאומית היא להבטיח להם שיקום מלא, ללוות אותם ולתמוך בהם לאורך כל הדרך. ההחלטה על הקמת הוועדה הציבורית נובעת מהבנה עמוקה של מחירי המלחמה ושל הצורך ההולך וגדל, והיא נועדה להרחיב את המענים ולתת מענה אמיתי – רפואי, רגשי ותעסוקתי – מתוך אחריות מוסרית וחברתית למדינה כולה. לא נשאיר אף אחד מאחור". 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "חובתנו כלפי פצועי צה"ל היא מוחלטת, הם חוד החנית הערכי של עם ישראל, והאחריות שלנו היא להעניק להם את הטיפול, השיקום והליווי הטובים ביותר בלי בירוקרטיה מיותרת ובלי עיכובים. המהלך להקמת הוועדה הוא צעד משמעותי בדרך ליצירת מענה לאומי מקיף, מותאם למציאות החדשה, אשר ישלב את כל זרועות המדינה יחד. נבטיח שהתקציבים והמשאבים הנדרשים יועמדו לרשותם, כדי שכל לוחם ולוחמת שפצעו את גופם ונפשם למען כולנו יוכלו להשתקם, לחזור לחיים מלאים ולהשתלב בחברה ובתעסוקה באופן המיטיב ביותר".

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.