החובות של המילואימניקים העצמאיים צפויים להתבטל
אחרי שמילואימניקים נדרשו להחזיר כספים עודפים לביטוח הלאומי, תיקון תזכיר חוק הביטוח הלאומי שנועד להתאים את מנגוני תגמול המילואים לשירות ממושך
אחרי שמספר מילואימניקים עצמאיים נדרשו להחזיר למדינה תגמולים עודפים שקיבלו בגין היעדרות ממושכת מעבודתם, היום עבר בקריאה ראשונה תיקון תזכיר חוק הביטוח הלאומי במליאת הכנסת שצפוי לשים קץ לסוגיית חובות המילואימניקים העצמאים בביטוח הלאומי. מטרת תזכיר החוק היא לשפר את מנגנוני חישוב תגמולי המילואים והתאמתם לצרכים הייחודיים של שירות מילואים במצב של מלחמה מתמשכת.
במסגרת התיקון, יותאם מנגנון התשלום למשרתי מילואים עצמאיים כך שיתאים לשירות מילואים ממושך, במיוחד כפי שקרה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל"
ועד היום, ובנוסף החובות של המילואימניקים שנפגעו מהעיוות הזה צפויים להתבטל. המנגנון הקודם לא תאם לשירות מילואים ממושך, ולכן חלק מהמילואמיניקים העצמאיים שנעדרו מעבודתם תקופה ממושכת נדרשו להחזיר חלק מהכספים שקיבלו מהביטוח הלאומי בתקופת השירות.
"הרבה מאד צעדים נעשו עבור המילואימניקים מאז תחילת המלחמה כולל תוכנית מעטפת הגדולה ביותר מאז קום המדינה של 9 מיליארד שקל והחלטת ממשלה נוספת בסך 6 מילארד שקל", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. "במהלך המלחמה הממושכת חלק מחיילי המילואים העצמאים גילו כי הצטבר להם חוב בביטוח הלאומי בעקבות פער בחישוב תגמולי המילואים ואת זה אנחנו מתקנים בחוק".
החוק החדש קובע שתגמולי המילואים
ישמשו כתחליף להכנסה שהייתה אמורה להתקבל אם המשרת היה עובד בעבודתו בתקופה רגילה, תוך התחשבות בעלייה בהכנסות שיכלה להתרחש במהלך תקופת החירום. עוד נקבע כי שיעור התגמול המינימלי למשרתי המילואים ימשיך לעמוד על 95% מהסכום הבסיסי לחודש לכל יום שירות, בהתאם להארכת
הוראת השעה עד 31 בדצמבר 2025. המשמעות היא עלייה בסכום היומי מ-215 שקלים ל-300 שקלים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
