חייל מילואים
צילום: דובר צהל

החובות של המילואימניקים העצמאיים צפויים להתבטל

אחרי שמילואימניקים נדרשו להחזיר כספים עודפים לביטוח הלאומי, תיקון תזכיר חוק הביטוח הלאומי שנועד להתאים את מנגוני תגמול המילואים לשירות ממושך

רוי שיינמן |

אחרי שמספר מילואימניקים עצמאיים נדרשו להחזיר למדינה תגמולים עודפים שקיבלו בגין היעדרות ממושכת מעבודתם, היום עבר בקריאה ראשונה תיקון תזכיר חוק הביטוח הלאומי במליאת הכנסת שצפוי לשים קץ לסוגיית חובות המילואימניקים העצמאים בביטוח הלאומי. מטרת תזכיר החוק היא לשפר את מנגנוני חישוב תגמולי המילואים והתאמתם לצרכים הייחודיים של שירות מילואים במצב של מלחמה מתמשכת.


במסגרת התיקון, יותאם מנגנון התשלום למשרתי מילואים עצמאיים כך שיתאים לשירות מילואים ממושך, במיוחד כפי שקרה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ועד היום, ובנוסף החובות של המילואימניקים שנפגעו מהעיוות הזה צפויים להתבטל. המנגנון הקודם לא תאם לשירות מילואים ממושך, ולכן חלק מהמילואמיניקים העצמאיים שנעדרו מעבודתם תקופה ממושכת נדרשו להחזיר חלק מהכספים שקיבלו מהביטוח הלאומי בתקופת השירות.


"הרבה מאד צעדים נעשו עבור המילואימניקים מאז תחילת המלחמה כולל תוכנית מעטפת הגדולה ביותר מאז קום המדינה של 9 מיליארד שקל והחלטת ממשלה נוספת בסך 6 מילארד שקל", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. "במהלך המלחמה הממושכת חלק מחיילי המילואים העצמאים גילו כי הצטבר להם חוב בביטוח הלאומי בעקבות פער בחישוב תגמולי המילואים ואת זה אנחנו מתקנים בחוק".


החוק החדש קובע שתגמולי המילואים ישמשו כתחליף להכנסה שהייתה אמורה להתקבל אם המשרת היה עובד בעבודתו בתקופה רגילה, תוך התחשבות בעלייה בהכנסות שיכלה להתרחש במהלך תקופת החירום. עוד נקבע כי שיעור התגמול המינימלי למשרתי המילואים ימשיך לעמוד על 95% מהסכום הבסיסי לחודש לכל יום שירות, בהתאם להארכת הוראת השעה עד 31 בדצמבר 2025. המשמעות היא עלייה בסכום היומי מ-215 שקלים ל-300 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.