סופו של שבוע קיצוצי ריבית עולמיים: הודו הורידה היום, אירופה ואוסטרליה בדרך

ישראל, ארה"ב ומדינות נוספות חתכו הריבית השבוע. הודו בהורדה שנייה בשבועיים. רמיזות בארה"ב ויפן על המשך מדיניות הקיצוצים, ייתכן אף לרמה של 0%
יונתן גורודישר |

הבנק המרכזי בהודו הודיע על קיצוץ הריבית במפתיע, לאחר שבוע של הורדות ריבית ברחבי העולם, מבייג'ין ועד לוושינגטון. ייתכן כי אירופה ואוסטרליה יודיעו אף הן על קיצוצי ריבית בשבוע הקרוב.

הורדות ריבית ברחבי העולם

פעולתו של הבנק המרכזי בהודו הגיעה לאחר החלטת הפדרל ריזרב האמריקני להוריד הריבית לרמה שלא נראתה מזו כחצי מאה. הורדת הריבית בהודו הינה הראשונה מזה שבע שנים, בעוד שסין הורידה הריבית השבוע בפעם השלישית בחודשיים האחרונים. מלבד בישראל ובארה"ב, גם הבנקים המרכזיים בנורבגיה, סלובקיה, דרום קוריאה, טייוואן, כמו גם מדינות נוספות במזרח התיכון הורידו השבוע הריבית.

בכירים מאותתים כי הורדות ריבית נוספות צפויות השבוע, כשהבנק המרכזי של אירופה (ECB) והבנק המרכזי באנגליה צפויים להתכנס לקבוע המדיניות.

"השבוע הבנקים המרכזיים פעלו כתגובה לזעזוע", כך אמר לסוכנות בלומברג סטיוארט תומפסון מ-Resolution Investment Management שבגלאזגו, סקוטלנד. "הם הופתעו מהמפולת הפתאומית בפעילות הכלכלית, אך למרות זאת עדיין יש עוד הרבה לקצץ", הוסיף.

הבנק המרכזי של הודו הוריד היום את הריבית בפעם השנייה מזה שבועיים, כשהפחות משיעורה 0.5%, לרמה של 7.5%. ייתכן ואוסטרליה תודיע השבוע על הורדת הריבית אף היא, לאחר שהבנק המרכזי יחליט בנושא ביום שלישי.

ביפן וארה"ב רמיזות לקיצוצים נוספים

אתמול בבוקר (BOJ) על הורדת הריבית ב-0.2%, לרמה של 0.3%, כתגובה להתחזקות הין ולנפילות שחווה מדד הניקיי. הבנק המרכזי חתך גם את תחזית הצמיחה של המדינה ל-0.1%, מהרמה של 1.2% שנקבעה בחודש יולי, ויתכן אף שימשיך להוריד את הריבית עד לאפס, לפי ההבטחה כי יקדם "תנאים פיננסיים מתאימים."

נגיד הבנק האמריקני הודיע השבוע על הורדת הריבית לרמה של 1%, ויתכן כי ה'פד' ימשיך במדיניות הקיצוצים לאור הימשכותה של הסכנה לצמיחה. ברבעון השלישי הכלכלה האמריקנית התכווצה בשיעור הגדול ביותר מאז שנת 2001, ונשיאת הפדרל ריזרב באיזור סן פרנסיסקו, ג'נט ילין, אמרה כי שלשום כי יתכן ושיעור הריבית אף יגיע לאפס, אם הנטל על הכלכלה ימשך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".