ורד דר על המהלך של S&P: "כנראה שהם מודים שלפני שנה הם קצת הגזימו"

הכלכלנית הראשית של פסגות בשיחה עם Bizportal על הורדת תחזית הדירוג של ישראל. "אין ספק שישראל נראית פחות טוב מכפי שנראתה כשהעלו את הדירוג אבל אנחנו לא לבד בעניין הזה"
יונתן גורודישר |

אמש הודיעה סוכנות דירוג האשראי Standard & Poor's על מ-"חיובי" ל-"יציב". עם זאת, S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A.

"אבסלוטית, באמת אין ספק שישראל נראית פחות טוב כעת מאשר כפי שנראתה כשהעלו את התחזית והדירוג", אמרה ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, בשיחה הבוקר עם Bizportal. בסוף נובמבר 2007 הודיעה סוכנות הדירוג על העלאת דירוג האשראי של ישראל, תוך שמירה על תחזית חיובית. העלאת הדירוג הגיעה לאחר 12 שנים בהן לא הועלה דירוג האשראי של ישראל.

"בואו לא ניסחף"

לפי דר, העלאת דירוג האשראי תוך השארת תחזית דירוג חיובית לפני כשנה, מצביעה על כוונת סוכנות הדירוג להעלאת דירוג נוספת בתוך שנתיים. "אולי בהורדת התחזית כעת, S&P מודים שאז הם הגזימו קצת, ובעצם אומרים 'בואו לא נסחף'." עוד ציינה דר, כי צריך לשים לב שישראל היא לא המדינה היחידה שנמצאת על הכוונת של סוכנות הדירוג.

אכן, ישראל רחוקה מלהיות לבד. סוכנות הדירוג הורידה אמש את דירוג האשראי לבולגריה עם תחזית דירוג שלילי ובשבוע שעבר הורידה את תחזית הדירוג לרוסיה. בחודש האחרון הורידה הסוכנות את תחזיות הדירוג ל'שלילי' לרוב מדינות מזרח אירופה, המדינות הבלטיות ומדינות הבלקן, כשחלק מהן עומדות בפני הורדת דירוג ראשונה מאז נפילת הקומוניזם, בעוד שבישראל רק הורידו התחזית ל'יציב'.

"אני הייתי מורידה לכל העולם"

ההנמקות להורדת התחזית מוצדקות, טוענת דר. החשיפה הגדולה לעולם, יחד עם החוב הגדול אינם עומדים לזכותה של ישראל, במיוחד לא במצב של משבר עולמי. "החוב הציבורי הגדול הופך אותנו לפגיעים יותר, בכנסת ובממשלה לא מבינים את זה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".