בנק לאומי על הירידות השבוע: "נראה כי המשקיעים בשוק המקומי פשוט פסימיים"
בנק לאומי ממשיך בסקירתו השבועית להעריך כי מניות של חברות רבות נסחרות במחירים אטרקטיביים, אך יחד עם זאת מזהיר מפני השפעת נתוני המאקרו וההאטה העולמית, יחד עם הפחד בשווקים על המסחר בבורסה.
בגזרת האג"חים ממשיכים כלכלני לאומי להעדיף את האגרות הממשלתיות על אלו הקונצרניות, וממשיכים להמליץ על האפיק השקלי על פני צמוד המדד. בגזרת המט"ח צופים בלאומי כי מגמת התחזקותו של הדולר תימשך בטווח הארוך.
שוק המניות
שבוע המסחר החולף בבורסה בת"א התאפיין בירידות שערים, ברקע להחלטות קיצוץ הריבית בארץ ובחו"ל. בהתייחסות לתנודתיות הגדולה במסחר, אומרים בלאומי כי התנודתיות "הייתה מתונה ביחס לשווקים אחרים בעולם. כך, בימים מסויימים רשם השוק המקומי עליות מינוריות בלבד ביחס לעליות בשיעורים דו ספרתיים בארה"ב ובשווקים המתעוררים."
כלכלני לאומי מונים מספר גורמים להשפעה הקטנה של הבורסות בעולם על השוק המקומי. מלבד היציבות היחסית שהפגין השוק בארץ לעומת אלו בעולם, מציינים בלאומי גם את השפעתם של שחקני המעו"ף על המסחר בשבוע של פקיעת האופציות, שתם אתמול.
למרות כל הגורמים הללו, טוענים בלאומי, כי בסופו של דבר הסנטימנט השלילי הוא ששלט בשוק: "נראה כי המשקיעים בשוק המקומי פשוט פסימיים."
בסיכום שבועי רשמו מרבית המדדים המובילים ירידות שערים. מדד המעו"ף איבד של 5.2% ומדד ת"א 75 סיים את השבוע בירידה של 9.3%. מדד הבנקים צנח בכ- 10%, אך את ירידה הגדולה ביותר רשם מדד הנדל"ן 15 שהוביל בנפילה של 13.1%.
שוק האג"ח
בין הגורמים לירידות בשוק האג"ח, גם בימים של עליות בשוק המניות, מציינים בלאומי את השפעת המגמה בשווקים העולם, ואת פרסומים של נתוני מאקרו בארץ המורים על האטה.
בעקבות המשבר וההאטה הצפוייה בצמיחה המקומית, נותנים בלאומי עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות על פני הקונצרניות. בנוסף, בלאומי ממשיכים להעדיף את האפיק השקלי על צמוד המדד: "למרות הירידה החדה שנרשמה לאחרונה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, ובשל הצפי למספר מדדים קרובים אפסיים, אנו מערכים כי עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד."
כלכלני לאומי מעריכים, "על רקע הצפי להמשך הפחתת הריבית במשק המקומי", כי יש לשמור על מח"מ לטווח בינוי-ארוך ברכיב השקלי בתיק. "למשקיעים באפיק זה קיימת כדאיות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 4-7 שנים)."
המסחר במט"ח
בעוד שאת השבוע הדולר פתח בהתחזקות, בסיכום שבועי נחלש הדולר מול השקל, בדומה למגמה בעולם, לאחר שבמהלך החודש האחרון התחזק הדולר בשיעור חד. בלאומי מעריכים כי היחלשותו של הדולר נובעת "מתיקון שחל לאחר הנהירה לשטר הירוק בשבועות האחרונים, על רקע החשש מהתחזקות המשבר מחוץ לארה"ב ובתפיסת המטבע הדולרי כבטוח יותר."
מלבד המגמה העולמית להחלשות המטבע האמריקני, מציינים כלכלני לאומי בסקירתם כי מסחר השקל-דולר הושפע השבוע מההערכות בשבוע האחרון כי לאחר הורדת הריבית בישראל ובארה"ב "יתרחב הפער בין שיעורי הריבית של שתי המדינות." הערכות אלו התאמתו ביום רביעי כשנגיד ה'פד' הוריד הריבית בשיעור של 0.5%, בעוד שפישר העדיף קיצוץ מתון יותר.
בסיכום שבועי נחלש הדולר בשיעור של כ-3.3% מול השקל ובשיעור של כ-0.7% מול האירו.
במבט לעתיד מעריכים בלאומי כי "המשך תנועות ההון בעולם לכיוון הדולר צפויות להמשיך ולתמוך בהתחזקותו." למרות זאת, טוענים בלאומי, בטווח הקצר ייתכן ויימשך התיקון בו צפינו בשבוע האחרון.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
