זינוקים גם בשוק האג"ח: אפריקה י"ד טיפסה 9%, "התנהגות השוק הייתה צפויה"
ביום מסחר אופטימי במיוחד סיימה הבורסה בת"א את יום המסחר בעליות שערים נאות. הבורסה באחד העם שאבה עידוד מהשווקים בחו"ל, בנוסף להשלמת הפערים בינה לבין לבורסות בוול סטריט, שבמהלך סוף השבוע נסחרו במגמה יחסית חיובית. הסנטימנט החיובי במסחר היום לא פסח גם על שוק האג"חים, שתיקן אף הוא מעלה.
מבדיקת נתוני המסחר עולה כי כל האג"חים הנכללים במדד התל-בנוד עלו היום, ללא יוצאים מהכלל. בשיחה עם ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב, אמר סטפק כי השוק ציפה לעליות. "ההתנהגות הייתה צפוייה". מדד התל-בונד 40 הוסיף היום 3.5% והתל-בונד 60 עלה ב-2.78%.
הסיבה לעליות ברוב הגדול של האג"חים, לפי סטפק, היא ש"הכל עלה כי הכל חטף. מה שעלה הכי חזק זה מה שירד הכי חזק." גם בין האג"חים, הסדרות שעלו הכי הרבה הם אלו שירדו הכי הרבה. סטפק הוסיף כי אם נקבל עוד חדשות טובות במהלך החג מהשווקים בחו"ל, נוכל לצפות להמשך המגמה החיובית גם בהמשך השבוע כשהמסחר יתחדש.
בהתאם לדבריו של סטפק, בראש רשימת האג"חים ניתן למצוא אג"חים מסקטור הנדל"ן של, שערך החברות בו צנח בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים. האג"חים שזינקו היום בשיעור החד ביותר הם של גזית גלוב, נכסים ובניין, אפריקה, קבוצת דלק ושיכון ובינוי.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
