השקל והאירו יד ביד מול הדולר: "בנק ישראל היה צריך לעבוד קשה בשביל להגיע לאן שהאירו מגיע"

מטבע הדולר נגע ביום שישי האחרון ברמת שיא של של יותר מ-10 חודשים ושערו היציג נקבע על 3.73 שקלים. רק לפני קצת יותר משלושה חודשים נפל הדולר לרמת שפל של יותר מעשור, דבר אשר אילץ את בנק ישראל לשוב ולהתערב במסחר במט"ח, ולהגדיל את כמות הרכישה היומית של הדולרים

במטרה לתמוך במטבע האמריקני. השאלה כעת היא האם הרכישות של פישר עומדות מאחורי ההתחזקות הניכרת של הדולר, או שמא מדובר בהשפעה מבחוץ. הדולר במהלך זהה מול השקל והאירו מבדיקת Bizportal עולה כי מאז רמת השפל של ה-9 ביולי (3.23 ש'), התחזק הדולר מול השקל בשיעור

של 16.64%. שינוי המגמה בדולר-שקל אירע ביום בו הודיע פישר על הגדלת הרכישה היומית של בנק ישראל, כך שתחילה נראה היה כי פישר הוא הגורם לתפנית בשערו של הדולר. עם זאת, מהתסכלות על שערו של הדולר בעולם, ניתן לראות שהדולר ביצע פעולה כמעט זהה מול האירו. מרמת השפל של

הדולר מול האירו שנרשמה ב-15 ביולי, (1.59 ד'), עלה ערכו של השטר הירוק ב-16.34%, והיום הוא נסחר תמורת 1.34 דולרים בלבד. כאמור, הדולר ביצע מהלך כמעט זהה לחלוטין מול המטבעות הנ"ל, מה שמעמיד בספק את השפעת ההתערבות של פישר. אייל קליין, אסטרטג ראשי באיי.בי.איי, אמר

היום בשיחה עם Bizportal כי "בקרב הכלכלנים אין דיעה אחידה בעניין מידת ההשפעה של פעולה כגון זו של בנק ישראל: "יש ויכוח על כך. אני באסכולה שאומרת כי יש לכך השפעה זניחה." עם זאת, הוסיף קליין כי "אם יש לזה השפעה, היא בעיקר במישור הפסיכולוגי." "במט"ח זו תחרות

יופי" ורד דר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות פסגות, הגיבה לנתונים, ואמרה ל-Bizportal כי תוספת של 100 מיליון דולרים ביום משפיעה במידה מסויימת על המסחר, אך הוסיפה כי "לא ניתן לכמת את ההשפעה." לפי דר, לא ניתן לומר שהרכישות אינן משפיעות כלל, מכיוון שלא ניתן

לדעת בדיעבד מה היה קורה לו הבנק לא היה מבצע הרכישות. "במט"ח זו תחרות יופי" טוענת דר. "הכל יחסי. בתחרות יופי היום האירופים נראים רע. גם האמריקנים נראים לא משהו, אך מצבם טוב מהאירופים." השקל, טוענת דר, נראה טוב יותר בהשוואה לשני המטבעות, והדבר היחיד שניתן להסיק

מכך, אומרת, זה ש"בנק ישראל היה צריך לעבוד קשה בשביל להגיע לאן שהאירו מגיע." "יצא לפישר טוב" כאמור, בחודש מארס להגדלת יתרות המט"ח של הבנק, לפיה ירכוש כ-10 מיליארד דולרים ברכישות יומיות של 25 מיליון דולרים בממוצע, למשך כשנתיים. המטרה המוצהרת

של התוכנית הייתה הגדלת יתרות המט"ח של הבנק, אך נציין כי טרם ההחלטה היה הבנק תחת לחצים מצד גורמים במשק, ביניהם היצואנים, להתערב במסחר המט"ח, ולהגביל את היחלשותו של הדולר. בתגובה להודעתו של הבנק על כוונתיו, אמרה אז ורד דר ל-Bizportal כי הצעד שנועד לייצב את הדולר

• צרפת בדרך למשבר והאירו עלול להפוך אותו לאסון
• חופשה ב-25 אלף שקל? הבנק יכול לקחת כמעט 1,000 שקל רק בעמלות

הגיע בזמן טוב, מכיוון שהבנק גם ככה רצה להגדיל את הרזרבות: "יצא לפישר טוב. זה לא קשור למצב הדולר היום, בבנק ישראל מדברים על מהלך הגדלת רזרבות המט"ח כבר הרבה זמן." בנוגע להשפעת צעד זה של הבנק על שוק המט"ח המקומי, אמרה דר כי "על הסנטימנט זה משפיע, אבל אם אתה

מסתכל על התמונה הגדולה, זה סה"כ אחוז ביום." לאחר שהדולר המשיך להיחלש, ואף הגיע לשפל של 12 שנה, על הגדלת הרכישות היומיות הממוצעות ל-100 מיליון דולרים, וכתוצאה מכך על קיצור לוח הזמנים שנקבע לתוכנית לכחצי שנה בלבד. "אנו מגדילים את היקף הרכישות

היומיות ובוחנים כיצד הדבר ישפיע על שער החליפין", אמר אז גורם בכיר בבנק ישראל ל-Bizportal. בתוך כך, לקראת סיומה של התוכנית, וכהצהרת תמיכה ביצואנים, הודיע בנק ישראל ב-10 באוקטובר כי נשקלת האפשרות להמשיך ברכישת המט"ח, גם לאחר למועד וליעד שנקבע בתוכנית: "לאור