מניות הטכנולוגיה דחפו את אירופה לעליות שערים: בורסת לונדון טיפסה 4.4%, הקאק הצרפתי זינק 4.7%

במהלך היום מדד הדאקס כבר נסחר בירידות, אך בסוף יום המסחר סגר המדד בעלייה של 3.4%. מדד ה-Dow Jones Stoxx 600 הוסיף 3.4%. מניות הטכנולוגיה זינקו על רקע דוחות חיוביים
יונתן גורודישר |

בורסות אירופה נעלו את יום המסחר בעליות שערים נאות, וזאת בהמשך למגמת העליות שנראתה אמש בבורסות בוול סטריט. נציין כי יום מסחר זה התאפיין בתנודתיות רבה, המדדים המובילים של הבורוסות המרכזיות באירופה פתחו את יום המסחר בזינוקים חדים. בהמשך היום התמתנו הירידות כשמדד הדאקס נסחר במהלך היום בירידות שערים, וסיים, כאמור, במגמה חיובית.

המדדים המבילים באירופה סיימו את שבוע המסחר בעליות שערים. מדד הפוטסי הלונדוני הוסיף לערכו 4.4%, מדד הדאקס מפרנקפורט טיפס ב-3.4%, ומדד הקאק הצרפתי סיים בעלייה בשיעור 4.7%

מניות חברות הטכנולוגיה נמצאות בין החברות אשר דחפו את יום המסחר לעליות שערים, וזאת בזכות דוחות טובים שפורסמו מעבר לים בארה"ב. חברת AMD טיפסה 6.8% לאחר שדיווחה על הפסד קטן מהצפוי במהלך הרבעון השלישי. מניותיה של ענקית המחשוב, IBM, נסחרים כעת בעליות שערים קלות ב-22% במהלך הרבעון האחרון.

בשוק הטלפוניה נרשמו עליות שערים חדות גם כן, מניית אריקסון, סיימה את יום המסחר בעליות שערים של 5%, לאחר שסוני-אריקסון . מניותיה של חברת נוקיה סיימו בעלייה בשיעור 11%,וזאת בעקבות פרסום דוחותיהן, והעלאת דירוג ההמלצה לחברה ע"י אנליסטים.

"אנחנו מקבלים סנטימנט חיובי אחרי העליות בארה"ב אמש" אמר מאט באקלנד, סוחר ב-CMC Markets מלונדון, לרשת בלומברג. ", וזה עוזר לסנטימנט לא רק בסקטור הטכנולוגיה. כולם נאנחו לרווחה בסופו של שבוע הפכפך", אמר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".