כלכלני בנק לאומי: "התחזקות הדולר מול השקל תימשך בטווח הקצר"

על אף החוזקה היחסית שהפגין השבוע השוק המקומי, בלאומי מעריכים כי בטווח הקצר השוק יתנהל בקורלציה לשווקים בעולם. "חברות רבות נסחרות במחירים המשקפים להם ערך נמוך מערכן הכלכלי", מציינים, אך מוסיפים כי ההאטה והפחד ימשיכו להשפיע
יונתן גורודישר |

"השבוע בלט השוק המקומי בהתנהגות רגועה יחסית לטלטלה מעבר לים", כך בחרו כלכלני לאומי לפתוח את סקירתם השבועית, לאור החוזקה היחסית שהפגין השוק המקומי, כשלא נכנע השבוע לירידות הקיצוניות בשווקים בחו"ל.

למרות זאת, בלאומי דבקים בהערכתם כי בטווח הקצר השוק המקומי יתאפיין בתנודתיות תוך קורלצייה גבוהה עם השווקים הבינלאומיים. כמו-כן, בלאומי ממשיכים להעריך גם השבוע כי "אלמנטים פסיכולוגיים ימשיכו להשפיע באופן משמעותי על התנהגות המשקיעים."

השבוע פורסם מדד המחירים לחודש ספטמבר, שהפתיע ונותר ללא שינוי, זאת בעוד שההערכות היו כי המדד יעלה בכ-0.4%. היוותרותו של המדד ברמתו מעידה על ההאטה הנמצאת בפתח, שעליה מבשרים גם מחירי הסחורות היורדים. בנוסף, הישארות המדד ברמתו הגבירה את הציפיות להפחתת ריבית נוספת, בהתאם לציפיות דומות ברחבי העולם.

שוק המניות

בלאומי חושבים כי מחירי מניות רבות בשוק הינם אטרקטיביים, זאת לאור הערכתם כי "חברות רבות נסחרות במחירים שמשקפים להם ערך נמוך מערכן הכלכלי." עם זאת, מוסיפים בלאומי כי השוק המקומי יושפע בטוח הקצר מההאטה העולמית, ומעוצמת הפחד הקיימת בשווקים.

בסיכום שבועי, מדד המעו"ף רשם ירידה של 5.88%, כשמדד ת"א 75 איבד 6.45% מערכו. מדד הבנקים ירד בכ-3.33% ומדד הנדל"ן 15 ירד בכ-8%. מחזור המסחר הממוצע השבוע עמד על כ- 1.6 מיליארד שקל, זאת לעומת ממוצע של כ- 2 מיליארד שקל מתחילת השנה. נציין כי השבוע ימי המסחר היו קצרים מהרגיל בעקבות החג.

שוק האג"ח

בהתייחס לשוק איגרות החוב, בלאומי ממליצים כרגע על השקעה באגרות חוב שקליות לטווח בינוני-ארוך.

מכיוון שההאטה צפוייה לפגוע בסקטור העסקי, מתעדפים בלאומי את האג"חים הממשלתיים על פני הקונצרניים: "לנוכח החרפת משבר הנזילות בעולם וההאטה הצפויה בצמיחה המקומית העלולים לפגוע בפעילות הסקטור העסקי, יש לתת כיום עדיפות להשקעה באגרות החוב הממשלתיות." בלאומי צופים כי האג"חים הקונצרניים ימשיכו להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבץ עם נטייה לירידות.

"מדדי התל בונד עלו וירדו בשיעורים חדים שלא היו מביישים אף מדד מניות", כך נאמר בסקירה. השבוע מדד התל בונד 20 והתל בונד 40 עלו ב-2.73% ו-3.87% בהתאמה.

כמו כן, על אף הירידה החדה שנרשמה לאחרונה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, כלכלני לאומי מעריכים כי המגמה תמשך, זאת נוכח הצפי להעמקת ההאטה בעולם ובישראל, ובשל ההערכה להמשך ירידת מחירי הסחורות.לכן, טוענים בלאומי, "עדיין קיימת עדיפות מה לאפיק השקלי על פני זה הצמוד."

בעקבות הצפי להמשך הפחתת הריבית במשק המקומי, בלאומי מעריכים כי ניתן לשמור על מח"מ בינוני-ארוך ברכיב השקלי בתיק. עוד מציינים כי "למשקיעים באפיק השקלי קיימת כדאיות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני - ארוך (מח"מ של 4-7 שנים)." למשקיעים באפיק השקלי הצמוד, אומרים בלאומי, קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 5-7 שנים).

תשואות המק"מים המשיכו לרדת גם השבוע, והגיעו לרמה של כ- 3.3% היום, לעומת כ- 3.64% בסוף השבוע שעבר. מקור הירידה בתשואות בציפיות להפחתת ריבית נוספת, אך סיבה נוספת היא "בהיות אפיק זה נזיל ובטוח, המהווה מקור מפלט בעיתות של תנודתיות כה חדה."

שוק המט"ח

בגזרת המט"ח מציינים בלאומי את ההתפתחות מהותית השבוע, בה רשם השטר הירוק התחזקות של כ- 5.8% לעומת השקל, במחזור גבוה יחסית. כלכלני לאומי מעריכים כי התחזקות הדולר מול השקל תימשך בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".