אסיה סגרה המסחר במגמה מעורבת: טוקיו ושנחאי עלו, הונג קונג ואוסטרליה ירדו
הבורסה באסיה התנהלו היום במגמה מעורבת. בעוד שביפן נרשמו עליות שערים, בהונג קונג ובאוסטרליה המשקיעים המשקיעים עדיין נזהרים ועדיין לא בוטחים מחדש בשווקים, בעקבות החששות ממיתון עולמי.
האנליסטים נחלקו בדעותיהם, כשחלקם צפו כי השווקים קרובים לתחתית, בעוד אחרים מתרכזים בהשלכותיהם של הנתונים החלשים מארה"ב ואירופה.
"לא ניתן להכחיש כי אנו נמצאים לקראת התחתית" אמר בנג'מין קולט, ראש קרן גידור ב-Daiwa Securities למרקטוואצ'.
האנליסט וילסון וונג מ-Taifook Research מסר בדוח שכתב כי עם החששות לגבי הצמיחה בקרב המשקיעים וציפיות לחדשות רעות מארה"ב, יתכן והשווקים "יהיו יותר שליליים מחיוביים בתקופה הקרובה."
המניות המובילות בטוקיו היו מניותיה של חברת הונדה, שזינקו ב-5%, מניית מיצובישי UFJ שעלתה 4.3%. בסיאול בלטו בירידות במגזר הפיננסיות, כש-Shinhan Financial Group ירדה ב-6%, ו-KB Financial Group איבדה 5.4%.
מדד הניקיי מטוקיו הוסיף הבוקר 2.1%, יום לאחר שהמדד קרס ב-11.4%, הירידה היומית החדה ביותר. בסיכום שבועי טיפס הניקיי כ-5%. מדד ההנג-סנג מהונג קונג יורד 0.3%, בעוד שמדד ההנג סנג צ'יינה אנטפירייזס, העוקב אחר חברות סיניות הנסחרות בהונג קונג, עלה ב-0.1%. השבוע נפל המדד כ-4%.
מדד ה-S&P/ASX 200 האוסטרלי איבד 0.4% מערכו, והמדד הסיני של הבורסה בשנחאי, הוסיף היום 1%. "האם אנחנו קרובים לתחתית?" כתב גארי אוונס, אנליסט ב-HSBC, על פתק ללקוחות, "בהחלט, חלק מהתנאים מתאימים."
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
