הכלכלן הראשי של אתגר: "המאבק של פישר בהצעת החוק עלול למנוע הפחתת ריבית"

עזרא שעיו בתגובה למסיבת העיתונאים שכינס הבוקר פישר: "ההערכה היא כי הנגיד אמור היה לבצע החודש הפחתת ריבית אך כעת הדברים נראים אחרת"
יוסי פינק |

עזרא שעיו, הכלכלן הראשי של אתגר, חברה לניהול תיקי השקעות מקבוצת מזרחי טפחות, אומר היום כי קיים חשש שכחלק ממאבקו של הנגיד בהצעת החוק המוצעת, שמשמעה פגיעה משמעותית בעצמאות הנגיד ובנק ישראל, יימנע הנגיד החודש מהפחתת הריבית המוניטארית, מהלך שלהערכתו היה מתבצע החודש.

שעיו טוען כי הפחתת ריבית הפד בשני מהלכים תוך זמן קצר בכ - 1.25%, בעוד שהריבית המוניטארית נותרה ללא שינוי, משמעה העלאת הריבית השקלית יחסית לריבית הדולרית. העלאה זו מלבד הנזק שהיא גורמת ליצואנים בגלל התיסוף בשקל, עשויה להביא ואולי כבר הביאה לגידול בהשקעות הפיננסיות של משקיעים זרים בשקל, ואף תביא להעמקת תהליך ייסוף השקל.

עוד אומר שעיו, כי בפרוטוקול דיוני הריבית שהתקיימו בסוף דצמבר, צוין שע"פ מודל מחלקת המחקר, בשונה ממודל המח' המוניטארית של הבנק, לא מחויבת הפחתת ריבית, קל וחומר כיום כאשר "הועלתה" הריבית המוניטארית היחסית בשקל לעומת הדולר וכאשר מתחזקות הערכות למיתון במשק האמריקאי שיגרום להאטה בביקושים המקומיים ולדחייה בסגירתו של פער התוצר. יתרה מזו ייתכן, אומר שעיו, בתנאים הקיימים, שהשתנו משמעותית לעומת סוף דצמבר, גם ע"פ המודל האלטרנטיבי מחויבת כיום הפחתת הריבית. במסיבת העיתונאים היום מציין הנגיד "נגן על המשק הישראלי מפני האטה במשק העולמי" ברור שההגנה צריכה להיעשות במכשיר היחידי העומד לרשות הנגיד והוא הריבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.