המהלך של בן ברננקי: שוב נגיע לריבית של 1%?

אין לחצים אינפלציוניים, הזינוק בסחורות הסתיים – הריבית יכולה להמשיך לרדת
רון אייכל |

ברננקי הפחית אתמול את הריבית ב-0.5% נוספים, בהמשך ל-0.75% בשבוע שעבר וזאת בכדי להוציא את הכלכלה האמריקנית מהבוץ. אך צריך לשים לב שהמטרה של כל אחת מההפחתות הייתה שונה: הראשונה באה כדי לעצור את הפאניקה בשווקים, אשר צנחו באותו יום מסביב לעולם, וזו האחרונה באה כדי לעודד אותם; האחת באה לעצור את הסחף והשנייה לעודד את המשקיעים; האחת באה כמהלך הגנתי והשנייה - לייצר אמון של המשקיעים בשוק.

בן ברננקי קורא את השוק היטב. במידה מסוימת, יכול להיות שאפילו הפחתת ריבית של 0.75% גם אתמול לא הייתה רעה בכלל. מצד שני, ניתן לומר שכל מהלך שלו היה נתפס כמעורר מחלוקת: אם הוא היה חותך את הריבית ב-0.75% היו אומרים עליו שהוא בפאניקה, ואם הוא היה מפחית את הריבית רק ב-0.25% - היו אומרים שהוא לא נורמלי.

ומה באשר לאיום אינפלציה? האם ברננקי נוטע את זרעי הפורענות לעתיד לבוא? ובכן, יש להפריד בין ליבת האינפלציה לאינפלציה עצמה. בארה"ב מתייחסים רק לליבת האינפלציה, וזו עומדת כיום על 2.4% ב-12 החודשים האחרונים. צריך לזכור שהנפט התייצב והכלכלה האמריקנית תצמח השנה ככל הנראה רק בכמחצית מהפוטנציאל שלה – 1.5%.

גם אירופה ויפן תצמחנה בשיעור הפחות מהפוטנציאל שלהן, כך שאיננו צפויים לראות את הנפט מזנק ב-30% נוספים. בכלל, הפוטנציאל להמשך העליות בסחורות הוא די מצומצם, אם כי איננו צפויים לראות ירידות, אלא התייצבות. בנוסף, הדולר נחלש ומוזיל את סל המוצרים בעולם.

יו"ר ה'פד' נמצא היום בין הפטיש לסדן. הוא לא קובע את כללי המשחק אלא המשקיעים והבנקים הם אלו שקובעים את הכללים. עד שמנהלי הבנקים ופקידי האשראי לא ירגישו שסביבת הסיכון חלפה, מחנק האשראי יימשך והריבית יכולה לרדת ל-1%, רמה בה שהתה הריבית ביוני 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".