המהלך של בן ברננקי: שוב נגיע לריבית של 1%?
ברננקי הפחית אתמול את הריבית ב-0.5% נוספים, בהמשך ל-0.75% בשבוע שעבר וזאת בכדי להוציא את הכלכלה האמריקנית מהבוץ. אך צריך לשים לב שהמטרה של כל אחת מההפחתות הייתה שונה: הראשונה באה כדי לעצור את הפאניקה בשווקים, אשר צנחו באותו יום מסביב לעולם, וזו האחרונה באה כדי לעודד אותם; האחת באה לעצור את הסחף והשנייה לעודד את המשקיעים; האחת באה כמהלך הגנתי והשנייה - לייצר אמון של המשקיעים בשוק.
בן ברננקי קורא את השוק היטב. במידה מסוימת, יכול להיות שאפילו הפחתת ריבית של 0.75% גם אתמול לא הייתה רעה בכלל. מצד שני, ניתן לומר שכל מהלך שלו היה נתפס כמעורר מחלוקת: אם הוא היה חותך את הריבית ב-0.75% היו אומרים עליו שהוא בפאניקה, ואם הוא היה מפחית את הריבית רק ב-0.25% - היו אומרים שהוא לא נורמלי.
ומה באשר לאיום אינפלציה? האם ברננקי נוטע את זרעי הפורענות לעתיד לבוא? ובכן, יש להפריד בין ליבת האינפלציה לאינפלציה עצמה. בארה"ב מתייחסים רק לליבת האינפלציה, וזו עומדת כיום על 2.4% ב-12 החודשים האחרונים. צריך לזכור שהנפט התייצב והכלכלה האמריקנית תצמח השנה ככל הנראה רק בכמחצית מהפוטנציאל שלה – 1.5%.
גם אירופה ויפן תצמחנה בשיעור הפחות מהפוטנציאל שלהן, כך שאיננו צפויים לראות את הנפט מזנק ב-30% נוספים. בכלל, הפוטנציאל להמשך העליות בסחורות הוא די מצומצם, אם כי איננו צפויים לראות ירידות, אלא התייצבות. בנוסף, הדולר נחלש ומוזיל את סל המוצרים בעולם.
יו"ר ה'פד' נמצא היום בין הפטיש לסדן. הוא לא קובע את כללי המשחק אלא המשקיעים והבנקים הם אלו שקובעים את הכללים. עד שמנהלי הבנקים ופקידי האשראי לא ירגישו שסביבת הסיכון חלפה, מחנק האשראי יימשך והריבית יכולה לרדת ל-1%, רמה בה שהתה הריבית ביוני 2004.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
