רבד רוכשת נכסים בגרמניה ושוויץ תמורת כ-736 מ' ש'
כשלושה חודשים לאחר שהשלים יזם הנדל"ן יגאל אהובי את רכישת השליטה בחברת רבד הציבורית, מדווחת החברה על עסקה שבמסגרתה רוכשות רבד ודלק נדל"ן, בחלקים שווים, ובאמצעות חברות בת זרות שבבעלותן, קומפלקס מבנים בברלין המושכר במלואו לאוניברסיטה הטכנית של ברלין שהינה מהאוניברסיטאות הגדולות בגרמניה. קבוצת דלק נדל"ן, המשתפת פעולה עם אהובי בשנים האחרונות בשורה של עסקאות לרכישת נכסים מניבים ברחבי אירופה ואמריקה, הינה השותפה של רבד בעסקה הראשונה שמבצעת החברה מאז רכישת השליטה על ידי אהובי.
הקומפלקס הנרכש ממוקם במגרש בשטח של כ-16 דונם עם פוטנציאל פיתוח, וכולל שני בניינים בשטח של כ-42,000 מ"ר ו-173 מקומות חניה. עלות הקומפלקס הנרכש הינה כ-548 מיליוני שקל (כ-96 מיליוני יורו), כאשר העלויות הנלוות בעסקה מסתכמות לסך של כ-47 מיליון שקל (כ-8.3 מיליוני יורו). דמי השכירות השנתיים נטו שמניב הנכס מסתכמים בכ-47 מיליון שקל (כ-8.2 מיליוני יורו), ותקופת השכירות מסתיימת בתום שנת 2012. למימון הרכישה תועמד הלוואת "נון ריקורס" בהיקף של כ-548 מיליוני שקל (כ-96 מיליוני יורו). סגירת העסקה צפויה להתבצע בשבועות הקרובים.
במקביל לעסקה זו, הציע תאגיד הקשור למשפחת יגאל אהובי לרבד שהיא או תאגיד בשליטתה ירכוש ממנו במחירי עלות שתי עסקאות נוספות:
עסקה אחת שהושלמה ע"י קבוצת אהובי בחודשים האחרונים, כוללת 6 בתי מלון בגרמניה בשטח כולל של כ-77,000 מ"ר, המושכרים לחברה בת של דויטשה טלקום ומשמשים כמרכזי הדרכה והכשרת עובדים של דויטשה טלקום. עלות הנכסים המוצעים הינה כ-355 מיליון שקל (כ-62 מיליוני יורו) ודמי השכירות השנתיים נטו מסתכמים לסך של כ-26.3 מיליון שקל (כ-4.6 מיליוני יורו), מתוכם כ-95% לתקופת שכירות המסתיימת בשנת 2018 והיתרה לתקופת שכירות המסתיימת בשנת 2015.
לצורך מימון העסקה הועמדה הלוואת "נון ריקורס" בסך של כ-347 מיליון שקל (כ-60.5 מיליוני יורו).
העסקה השנייה כוללת 50% מהזכויות בקומפלקס מסחר ומשרדים בעיר ברן בשוויץ, בשטח כולל של כ-13,000 מ"ר הנמצא בשלבי בנייה מתקדמים וצפוי להיות מושלם במרס 2008. עלות הנכס המוצע הינה בסך של כ-216 מיליון שקל (כ-62.3 מיליוני פר"ש). כ-90% משטחי הקומפלקס כבר הושכרו לשישה שוכרים שונים בדמי שכירות שנתיים נטו בסך של כ-10.7 מיליון שקל (כ-3.1 מיליוני פר"ש), מתוכם כ-45% לדואר השוויצרי עד לשנת 2017 והיתרה לתקופות של בין 12 ל-20 שנים. עם השכרת יתרת השטחים יסתכמו דמי השכירות השנתיים נטו לסך של כ-12.1 מיליון שקל (כ-3.5 מיליוני פר"ש). למימון הרכישה תועמד הלוואת "נון ריקורס" בסך של כ-206 מיליון שקל (כ-59.4 מיליוני פר"ש). אם החברה תמצא כי העסקאות כדאיות הן תובאנה לאישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות.
סיגל סגל מנכ"ל רבד מסרה היום: "אנו שמחים לדווח על השקעות ראשונות מאז העברת השליטה לקבוצת יגאל אהובי. בכוונתנו להמשיך באסטרטגיה של רכישת נכסים מניבים במדינות חזקות, במיקומים מעולים ועם שוכרים איכותיים, ולהערכתי, במהלך התקופה הקרובה נבצע עסקאות נוספות במערב אירופה ובצפון אמריקה ונגדיל משמעותית את פורטפוליו הנכסים של החברה".
חברת רבד הינה חברת נדל"ן ותיקה, המחזיקה בנכסים מניבים בקנדה ובישראל בשווי כולל של כ-424 מיליון שקל, ביניהם בניין משרדים, מרכז לוגיסטי, מבנה תעשיה ומרכז מסחרי במונטריאול, ובכ-30% ממגדל פלטינום וכ-45% מבית אגיש-רבד בת"א. כמו כן, לרבד קרקעות בשטח כולל של כ-18 דונם ברעננה, רחובות וטבריה שיעודן בניה למשרדים ולמגורים.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
