לענק הכחול יש חטיבת מחקר, ולה תקציב שנתי של 5 מיליארד דולרים. עובדי מעבדות המחקר של יבמ עוסקים במגוון רחב של תחומים, בכל רמות המיחשוב: חומרה, תוכנה, כלים ויישומים. למעלה מ-750 חוקרים ומפתחים - מתוך כ-3,000 עובדי המו"פ בעולם - מועסקים במעבדות המחקר והפיתוח בישראל, שהן הגדולות ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. לחטיבת המחקר של יבמ שמונה מעבדות מו"פ – שלוש בארה"ב וחמש מחוצה לה – בציריך, טוקיו, בייג'ין ודלהי. פעילות הפיתוח והמחקר של יבמ בישראל היא מהוותיקות בארץ: כבר לפני יותר מ-30 שנה, ב-1972, הוקם בחיפה מרכז מדעי של יבמ, שהתפתח ברבות הימים למעבדות המחקר והפיתוח בחיפה. שוחחנו עם עודד כהן, מנהל מעבדות המחקר של יבמ בחיפה, שבראיון נדיר סיפר על פעילות המעבדות והשתלבות הפעילות הזו במארג המסחרי-עסקי של החברה.

"בשנה האחרונה התחלנו לעבוד על פרויקט ארוך טווח, שיימשך כעשור, בתחום מערכות נהיגה שיתופיות", אומר כהן. "כידוע, בכל מכונית יש מחשבים, וכיום כבר ניתן ליצור תקשורת קצרת טווח בין המכוניות. הרעיון שלנו נועד להפחית את כמות התאונות על הכביש, הנובעת בין השאר, בשל ריבוי מכוניות וצפיפותן בדרכים. חוקרים שלי עובדים על רעיון, לפיו חיישנים ומחשבים ממכונית אחת, יתקשרו עם מכוניות אחרות ועם רמזורים וחיישנים שיוצבו בדרכים. המטרה היא לתת לנהג חיווי, שישנה את התנהגותו במהלך הנסיעה".

"לדוגמה", ממחיש כהן, "החיישנים והמחשבים 'יבחינו' כי הנהג מגיע לסיבוב חד במהירות גבוהה מדי, ואז ההגה 'יתקשה' להסתובב, או שהנהג יחוש בחווייה גופנית כלשהי, שתתריע בפניו על כך, ואז תילקח ממנו השליטה בנהיגה, ולו חלקית. המדובר בשלב בתולי של המחקר, שהוא פורץ דרך לכשעצמו. אני מעריך כי נמצא במהלך השנים את הלקוחות שהפרויקט יתאים להם – אם בתוך יבמ, ואם מחוצה לה".

"תחום נוסף בו אנו פועלים הוא אינטרנט תלת-מימדי. קחו את אתר Second Life. לכשעצמו, הרכיבים הקיימים בו – אינם חדשים. מה שחדש זה השילוב שלהם. יש שם תלת-מימדיות, יש שם היבטים חברתיים, יש שם מסרים מיידיים, וכמובן – יש חיבור לעולם הפיסי.

האתר הזה, ודומיו, הוא מעין פלטפורמה שההתנהגות בה יותר טבעית מאשר התקתוק על המקלדת והדפדפן. כך, יבמ בנתה אתר קניות – המשלב בין העולם הווירטואלי לזה הפיסי – ביחד עם רשת סירס (Sears). בני הזוג שנמצאים במקומות שונים ומסיבה כלשהי עליהם לרכוש יחדיו מקרר כעת. הם גולשים ביחד באתר, נכנסים יחד לקומת מכשירי החשמל, בוחנים את הדגמים השונים, בוחרים דגם, משלמים ומקבלים את המקרר לאחר יממה. כל יום מתנהלים באתר זה עסקים בהיקף של מיליון דולרים. חנות סירס היא אמיתית, בתוך אתר Second Life. מה שמעניין הוא שילוב שני העולמות. ליבמ עדיין אין מודל עסקי, אולם היא מעוניינת להראות נוכחות בו. יבמ נכנסה לעולם האינטרנט התלת-מימדי ואני מעריך שנמציא שם דברים חדשים, נראה כי יש לכך פוטנציאל אדיר".

מה עושה מעבדת המחקר בחיפה?

"בישראל יש שלוש מעבדות: מעבדת המחקר הותיקה הפועלת בחיפה, ומנוהלת על ידי; מעבדות התוכנה הפועלות ברחובות וירושלים, שהוקמו בשל רכישות של יבמ של שלוש חברות ישראליות; ומעבדות פיתוח נוספות, שעוסקות בפיתוח חומרה, פועלות בתל אביב ובחיפה. הדגש אצלנו הוא על המחקר ולא על הפיתוח, וזה ייחודנו מול מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות אחרות בארץ.

מעבדת המחקר של יבמ בחיפה החלה את דרכה בשנת 1972, תחת הנהגתו של פרופ' יוסף רביב ז"ל, שבמשך 25 שנים הוביל את פעילות המחקר והפיתוח של יבמ בחיפה, תחילה במספר חדרים במתחם הטכניון, ואחר כך – במת"ם. המשך הצמיחה והרצון להדק את הקשר עם האקדמיה, הובילו להקמת הבניין החדש בקמפוס של אוניברסיטת חיפה.

המעבדה בחיפה היא גוף ייחודי ביבמ כולה, בזכות השילוב ההדוק באתר אחד - ולעתים במסגרת צוות אחד, בין מחקר ובין פיתוח. משך השנים, הצלחנו להסתגל לשינויי הטכנולוגיה והדגשים העסקיים – ולרכוש לעצמנו מעמד משמעותי ביבמ ובתעשייה כולה.

משימתנו היא לדאוג לעתיד של החברה לטווח הארוך. לפתח טכנולוגיות שיעזרו לחברה בתחומי החומרה, התוכנה והשירותים. החלוקה של העובדים היא לפי טווח הזמן. חלקם - הקטן, מביט עשור קדימה; חלקם, פועל לכיוון של 3-5 שנים, וחלקם בוחן מה ייכנס לגרסאות שונות של מוצרים בשנתיים הקרובות".

תן בבקשה דוגמה להישגים.

"בחמישים השנים האחרונות, רשמה חטיבת המחקר של יבמ העולמית שורת ניצחונות טכנולוגיים ומדעיים, המציבים את יבמ בחזית המחקר התעשייתי. מאמצי המחקר האלה הקנו ליבמ בעשר השנים האחרונות ברציפות את המקום הראשון ברישום פטנטים חדשים בארה"ב. המעבדה בחיפה משתלבת במערך המחקר העולמי של יבמ. חוקרים במעבדת חיפה רשמו השנה מאות פטנטים, וזכו בהכרה בזכות מגוון מאמרים מדעיים ופרסים מקצועיים. הפרויקטים במעבדה מתמקדים בפיתוח אלגוריתמים וטכנולוגיות שיעמדו באתגרים הניצבים בפני יבמ בכל העולם. המחקר מתבצע בקבוצות דינמיות קטנות, באווירה המעודדת חדשנות, יצירתיות ועבודת צוות. כך, העובדים יושבים בחדרים מבודדים, ולא במרחב פתוח, כדי שיהיה להם שקט והם יוכלו לחשוב. ישנם חדרי ישיבות שמה שמאפיין אותם, הוא שאין בהם שקעי חשמל. כך, נמנע מהיושבים לחבר את המחשב הנייד שלהם ולמעשה 'מכריחים' אותם לדבר ולא להוציא מיילים תוך כדי.

חוקרי יבמ היו מעורבים בפיתוח מערכות אבחון סרטן כבד באמצעות אולטרה-סאונד, השקיה ממוחשבת ואספקת מים, מודלים ממוחשבים של קרקע ותהליכי דישון, מערכות תכנון אורבני, מערכות שעות ממוחשבות לבתי ספר, עזרי שמיעה, מערכות זיהוי ועיבוד מסמכים וטפסים, זיהוי דיבור, זיהוי כתב יד וזיהוי דפוס, מערכות אחסון, דחיסת מידע, פתרונות תקשורת מתקדמים, ושורת כלים לעולם האינטרנט.

התרומה הישירה של המעבדות לסל המוצרים של יבמ בעשרים השנים האחרונות כוללת חומרה ותוכנה לשורת מערכות – מחשבים אישיים, תחנות עבודה ושרתים; פונקציות מתמטיות אלמנטריות למספר דגמי מחשבים, מערכות אחסון וגיבוי נתונים, אימות תכנון של שורת מוצרים, ומערכות קול ווידיאו למחשבים אישיים".

איך אתם מחליטים מה לחקור ומה לפתח?

"אנו נעים על הציר שבין התבססות על החוזקים המסורתיים של יבמ, מצד אחד, לבין פיתוח דברים חדשים, שנשענים על חוזקי העבר. דוגמה לכך היא מעולם האחסון; מי שניסה אי-פעם לפתוח מסמך, אותו ייצר במעבד התמלילים במחשב לפני עשר שנים, מכיר היטב את הבעיה: גישה למידע שנשמר בתוכנות מדורות קודמים ובפורמטים שהיו ואינם - היא משימה קשה. כמויות גדלות והולכות של מידע דיגיטלי הנוצר ומאוחסן בכל העולם, עלולות להפוך - בתוך שנים לא רבות - לבלתי נגישות. חיפשנו, לפיכך, אחר דרכים שיאפשרו להבין ולהשתמש במידע הזה, בסביבה שתישען על תוכנה, מערכות וידע - השונים מאלה המוכרים לנו כיום.

זאת ועוד, חוקרים שלנו שותפים בפרויקט כלל-אירופי, המיועד לפתח אמצעים ודרכים לשימור מורשת ומשאבים תרבותיים ומדעיים. פרויקט CASPAR, ראשי תיבות אנגליים של "שימור, גישה ושליפה של ידע תרבותי, אמנותי ומדעי", מטפל במידע הקשור לתכנים תרבותיים של מדינות הקהילה האירופית, מחקרים מדעיים ואמנות בת-זמננו. הפרויקט מתמקד ביישום מודל OAIS – מפרט פתוח למערכות ארכוב – המקובל כיום כתקן בינלאומי לשימור מידע דיגיטלי. CASPAR יפתח רכיבים ומסגרת כוללת להצגת מידע ולשימורו, במסגרת אחסון וירטואלי, שנשענים על טכנולוגיות מתקדמות בתחום ניהול האחסון, ותוך שימוש במערכות לניהול זכויות יוצרים בסביבה דיגיטלית ושליטה מלאה בהצגת הידע המאוחסן.

החוקרים תורמים לפרויקט תפיסת אחסון חדשה, בשם Preservation DataStore - 'אחסנת מידע לדורות'. הטכנולוגיה מבוססת על מערכות אחסון אובייקטים, ומשתמשת בתקנים פתוחים ובמיוחד ב-OAIS, על מנת להציע ממשק אחסון אחיד לסביבות שימור ידע. המידע ארוז יחד עם כמויות גדולות של מטה-נתונים (נתוני-על), אודות הנתונים המאוחסנים, דוגמת ההקשר בו נוצר ואוחסן התוכן, פורמטים ואופני ההצגה שלו - הכל על מנת להבטיח יציבות לטווח ארוך של כל המידע שיידרש, על מנת לגשת אל הנתונים ולהציגם באופן מדויק - גם מאות שנים לאחר אחסונם. הצוות הישראלי פיתח כבר מנהל התקן (driver) בסביבת קוד מקור פתוח, לטיפול באחסון מוכוון אובייקטים. הפרויקט החל באפריל 2006, וצפוי להסתיים בסוף העשור. יחד עם מעבדות המחקר של יבמ בחיפה, שותפים בפרויקט גופים דוגמת אונסק"ו, סוכנות החלל האירופאית, אוניברסיטאות מרחבי אירופה וגופים טכנולוגיים ועסקיים. הפרויקט ייתן פתרון כולל לשימור מידע מאוחסן לאורך זמן. המו"פ ביבמ חיפה נותן פתרון אחסוני, מבוסס אובייקטים".

כיצד מתייחסים אנשי המעבדות לשינויים הטכנולוגיים לצרכיהם?

"קחו למשל את העולם המונע אירועים. זה תחום שבא משתי יכולות שהתפתחו – ריבוי החיישנים הקיים כיום. בלונדון, לדוגמה, אדם ממוצע מצולם 300 פעמים ביום. בנוסף, יש קישוריות שמאוד התפתחה, מה שמאפשר לאסוף מידע בין החיישנים השונים. בנוסף לבעייתיות – בשל ריבוי פריטים, יש פה גם פוטנציאל: ניתן לבצע חיתוכים על פריטי המידע ולהפיק מהם תועלת. כך, למשל, במקרה שפורצת מגפה, ניתן להצליב בין מידע המגיע ממשרדי נסיעות על תיירים שהגיעו מארץ אחת לשניה, לבין מידע אודות תיירים שאושפזו בארץ שלישית. רק החיתוך בין סוגי מידע אלו יביא לך את הנתונים הדרושים לדעת מי מפיץ את המגפה.

דוגמה אחרת היא תיאורטית: הצלבה בין נתונים שהיה ניתן לאסוף על כאלו שהשתתפו בקורסי טיס אזרחי בארה"ב, טרם ה-11 בספטמבר, לבין אלו שהם ממוצא ערבי. פיתחנו מנוע ה'טוחן' אירועים, מקבל מידע ממקורות מגוונים, מזהה מצבים, ומביניהם – מזהה חריגות בתחום כלשהו, לדוגמה בעולם הביטחוני או הבריאותי. המייחד את המערכת היא שהיא משרתת את הגורמים המקצועיים, לא את אנשי ה-IT, שבאים ומגדירים ברמה המיידית מהו איום חדש ומעניין לשיטתם. על בסיס זה, נבנה 'חוק' - בלא פיתוח תוכנה ובלא קומפילציה (ההדרה). הכוח של המערכת הוא ביכולתה להגדיר עבור הצרכן, מעכשיו לעכשיו, מה מעניין אותו. זהו מעין BI משודרג.

בין השאר, בנקים משתמשים במנוע זה. הם מוטרדים מאוד מסוגי רמאויות שונים. המנוע מסוגל לזהות סוגי תנועות, שלכשעצמן אינן חשודות, אבל הריכוז שלהן מעיד על דפוס של הונאה".

איך ניתן לכמת את הישגי המעבדות ותרומתם לעסקי החברה?

"יש מחקרים שמומשו, אשר הביאו למחזורי מכירות של מיליארד דולרים לחברה, למשל בעולם האחסון – מערכות אחסון שיש להן יכולת העתקת נתונים, תוך שמירה על עקביותן, עם טיפול בהיבטי שרידות ואמינות.

למדידה הזו - של 'רווחיות' והתועלת שבמחקר - יש כמה פנים: האם הדברים נכנסים, בסופו של תהליך למוצרים ולשירותים אותם מספקת יבמ; מה העומק הטכנולוגי; כמה פטנטים נרשמו – זו אינדיקציה לחידוש; מה כמות הפרסומים ברמה האקדמית.

בנינו מודל משולב, המגשר בין שני העולמות. בקצה אחד יש חברה הנותנת למדענים כסף, והם עושים מה שבראש שלהם. בקצה השני נמצאת חברה שנותנת למדעניה תקציב רק אם הם מסייעים למכירות באופן ישיר ומיידי, מה שמביא לכך שהם מטפלים ב'צ'ופצ'יק' של התוכנה. במודל המשולב, קרי זה שלנו, חלק מהתקציב מגיע כדי לקדם את המדע והחברה, וחלק – עלינו לגייס משותפים, בחברה ומחוצה לה. כך, נוצרת מערכת איזונים המגשרת בין המעשה וההווה, ובין המדע והעתיד. התקציב השנתי של המו"פ ביבמ עומד על כ-5 מיליארד דולרים בשנה. התקציב שלנו גדל בעקביות ויש לנו דרגת חופש לא קטנה כדי להתבונן על העתיד".

מה הפרופיל הממוצע של החוקר במעבדות?

"30% מהעובדים הם דוקטורים, השאר מאסטרנטים. יש מעט בעלי תואר ראשון, אולם הם סופר-מצטיינים. סף הקבלה אלינו עומד על ציון של 90 מהטכניון. במעבדות יש הרבה ישראלים חוזרים. איני רואה תופעה של בריחת מוחות. איני רואה בריחה של אנשים לטובת סטארט-אפים. יש יתרונות לעבודה בחברה גדולה: יש ממי ללמוד, יש סביבה של אנשים מנוסים, היכולת שלך לדפוק על דלתות ולומר 'אני עובד מחקר ביבמ' - שונה מעבודה בחברה קטנה. איני שותף לדעה כי רמת האנשים פוחתת".

האם אתה חש באיום מהמזרח?