"הסיוט הביורוקרטי של תיקים עם מאות מסמכים בתוכם – הולך להסתיים", אומרת שופטת בית המשפט המחוזי עדנה בקנשטיין, בראיון מיוחד לרגל תחילת עלייתו לאוויר של פרויקט מיחשוב בתי המשפט. "בזכות פרויקט המיחשוב הענק, נצליח לצמצם את הסחבת בבתי המשפט בישראל", קובעת בקנשטיין, שמשמשת גם כנשיאת בתי משפט השלום בתל אביב. במסגרת תפקידה זה, פיקחה לפני שבועיים על העלאתה לאוויר של המערכת הנסיונית בבית משפט השלום בהרצליה. המערכת, "נט המשפט", פותחה על ידי נס טכנולוגיות, המנהלת את הפרויקט בשיתוף עם יבמ וטלדור ובליווי מיקרוסופט ישראל. עם כניסת המערכת לעבודה בבית המשפט הראשון בהרצליה ולאחר ייצובה, צפויה פרישה של המערכת בבתי משפט נוספים בארץ.

"זוהי מהפכה", אומרת השופטת בקנשטיין. "זהו בית המשפט הראשון בארץ ללא נייר. אין יותר תיקים עבי כרס ומלאי ניירות במזכירות. המדפים שסתמו כל קיר פנוי – התרוקנו. סיידנו את הקירות, שקודם לא ראו אותם. יש אווירה של חלוציות. מבחינת המתדיינים – אין יותר צורך בהגעתם בשעות קבלה ואין בעיה גיאוגרפית. גם התובעים והנתבעים, וגם עורכי הדין שלהם, נכנסים למערכת בכל שעה שנוחה להם, בעזרת זיהוי על בסיס מספר תעודת הזהות. עורכי הדין לא חייבים להיות מאזור הרצליה - מספיק שלתביעה יש נגיעה כלשהי לאזור ויש סמכות שהתיק יידון בעיר. כך, עורכי הדין מגישים תביעות מרחוק. בנוסף, כל בקשה הקשורה לתיק, מעבר לפתיחתו - יכולה להיעשות מרחוק".

מה אפיין את התהליך טרם בית המשפט ללא נייר?

"בעיקר סרבול. כל בקשה שהוגשה בתיק מסויים לשופט, היתה מוכנסת לתיק. בסופו של יום, פקיד העזר היה מביא לשופט ערימה של תיקים. השופט היה נובר בעשרות המסמכים שבכל תיק, ומחפש את הבקשה. הוא היה קורא ולאחר מכן מחליט – 'לדחות' או 'כמבוקש', משמע לאשר. שני סוגי החלטות אלו - יש לשלוח מייד למבקשים בתיק. לאחר חתימת השופט, פקיד העזר היה חוזר למזכירות בית המשפט, וזו היתה מקלידה את הפן האופרטיבי של החלטת השופט. אז המזכירות היתה יוצרת קשר עם הצדדים. בקיצור – שרשרת ארוכה של תהליכים ויצירת קשר עם הצדדים שיש למצוא. לעיתים התהליך נתקע, כי לא היו מוצאים את מספר הטלפון הנייד של עורך דין של אחד הצדדים, ואז לא ניתן להודיע לו. המעבר לשיטה האלקטרונית מפשט את התהליך בצורה בלתי רגילה".

במה שונה התהליך כיום?

"הבקשה שהוגשה לשופט מופיעה על צג המחשב שלו בסל המשימות שלו. כל בקשה מנותבת לשופט הרלוונטי, וכך השופט יודע לזהות את מידת הדחיפות בכל אחת מהבקשות. לאחר שהשופט הוציא את החלטתו, יוצא אייקון של החלטה. זו נחתמת דיגיטלית, ומועברת למזכירות. משם ההחלטה עוברת לצדדים, והיא מתפרסמת במערכת. כך, הצדדים יכולים לעקוב אחר סטטוס ההחלטה. המערכת מאפשרת מעין דו-שיח בין הצדדים והשופט".

ומה מבחינת השופטים?

"אמר לי אחד השופטים: 'ישבתי בבית, עברתי על המשימות. אני מאד שבע רצון, כי יש לי שולחן ריק. לא נאלצתי לקחת עימי מזוודה של תיקים'. תהליך השיפוט מהיר יותר. יש כבר שופטים שכותבים את פסקי הדין בעצמם. הדור הצעיר של השופטים חי טוב מאד עם מחשבים. אולם אנו מתחשבים גם בשופטים ובעורכי הדין המבוגרים, שמעדיפים את השיטה הישנה.

המיחשוב לא ישפיע על הטיב של השיפוט, אבל בהחלט על יעילותו. המוטיב המרכזי הוא הזמן - של השופטים, של פקידי העזר ושל עורכי הדין והצדדים. המיחשוב מסייע לשחרר פונקציות של עובדים לטובת מטלות אחרות. השופטים יכולים לעבוד מהבית, ובכל שעה הנוחה להם. המדובר בחיסכון של חוליות בשרשרת העבודה.

אין מצב כבעבר, של תיקים שלא נמצאים, או תיק שתויק במקום לא נכון. המעקב אחר השופטים ואחר עבודתם – יתייעל. יש יותר שקיפות במערכת".

בית משפט ללא נייר

פרויקט הניסיון, שהחל לפני ימים אחדים, הוא תולדת החלטה מ-2003 להקים מערכת ללא נייר, כלל ארצית, לבתי המשפט. המטרה היתה להעלות לרשת בצורה מקוונת, את התהליכים והמסמכים הקשורים לבתי המשפט, כדי לאפשר תיוק אלקטרוני של תיקים משפטיים. המערכת תתפרש על פני יותר מ-40 אתרים שונים ותשרת יותר מ-3,000 עובדים של המערכת המשפטית במדינה. זהו אחד הפרויקטים הגדולים בתחום המיחשוב, המבוסס על טכנולוגיה של מיקרוסופט, שבוצעו עד היום בעולם. המערכת המרכזית מאפשרת לכל 600 השופטים בישראל, לצוות העובדים המסייעים להם, לגופים ציבוריים נוספים, למשרדי עורכי דין ולציבור הרחב, להתחבר למידע הקשור לבתי המשפט ותיקים משפטיים.

מערכת בתי המשפט של ישראל היא יחידה עצמאית. המערכת כוללת את כל בתי המשפט בישראל: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום, בתי דין לתעבורה, בתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט לנוער ובתי הדין לעבודה - הארצי והאזוריים. בתי המשפט פרושים על פני 40 אתרים ברחבי המדינה ומאורגנים בששה מחוזות. כל המערכת מנוהלת על ידי הנהלת בתי המשפט, אשר מפקחת על פעילותה התקינה של כל המערכת כולל נושא המיחשוב.

מערכת המשפט הלאומית של ישראל כוללת 40 בתי משפט משמונה סוגים ברחבי המדינה. המערכת מטפלת במיליון תיקים בשנה, ומחציתם לא מגיעים כלל לטיפולו של שופט. מסיבה זאת ביקשה הנהלת בתי המשפט לייעל את התהליך - היקר והבלתי יעיל - של תיוק התיקים המשפטיים. הקמתה של מערכת, שתקשר אלפי עובדים של הרשות השופטת ועשרות אלפי משתמשים חיצוניים למערכת מקוונת, הוותה אתגר בעל שני שלבים: ראשית, הצורך בשדרוג משמעותי של מערכת המיחשוב של בתי המשפט ומעבר למערכת החדשה. השני, היה צורך לעבור מעבודה המבוססת על ניירת למערכת תיוק אלקטרונית המאגדת עשרות אלפי מסמכים חדשים בכל יום.

כל מחזור החיים של התיק

המערכת מכסה את כל מחזור החיים של כל תיק משפטי שמתויק, החל מהגשתו ועד לפסק הדין. המערכת, שהיא מקוונת ובעלת יכולת למידה עצמית, מפיצה בצורה חכמה מטלות בקרב הגורמים השונים של הרשות השופטת, במטרה לייעל את התהליך. לדוגמה, יומן יומי של דיונים בבית המשפט ממזג אוטומטית נתונים מדיונים אלו ליומן אישי של כל שופט. המערכת הפתוחה מאפשרת לעורכי דין להגיש בקשות ולקבל תשובות של בית המשפט בכל הקשור לתיקים שבאחריותם, ומאפשרת גישה זמינה לציבור באמצעות האינטרנט, על מנת להתבונן בתיקים. באמצעות ממשקים לפרקליטות, למשטרה ולמשרדי עורכי דין, יכולים הגורמים המוסמכים המעורבים בהליך המשפטי לראות, להגיש ולעדכן בכל עת מידע הקשור לתיקים.

איך נערכתם לקראת פרויקט "בית המשפט ללא נייר"?

"התהליך כלל עבודות הכנה של סריקת כל תיקי הנייר. בחרנו בבית משפט השלום הרצליה, בשל היותו קטן יחסית. כך, ביכולתנו להשיג ניראות גבוהה – אנו יודעים מה קורה בכל פינה. בנוסף, זהו בית משפט במקום מרכזי בארץ. במחוז שבתחום ניהולי, מתנהלים כ-200,000 תיקים אזרחיים – בבית משפט בהרצליה יש כרגע כ-2,800. בתום הסריקה, התיקים עברו מיפתוח, פעולה שארכה כשבועיים.

יש לציין, כי העבודה של הכנת בית המשפט ללא נייר, התנהלה במקביל לעבודה השוטפת – לא סגרנו את בית המשפט. לאחר סריקת התיקים, העברנו את העובדים שבוע של הדרכות, לקראת העבודה באופן הפעולה החדש – שופטים, רשמים, ומזכירות".

במהלך ניהול הפרויקט, האם היו לך דוגמאות מחו"ל שיכולת להיעזר בהן?

"המקום היחידי בעולם בו יש בתי משפט ללא נייר, הוא בסינגפור. הפרויקט שלנו הוא פרויקט העומד בכל קנה מידה עולמי. ביקרתי לאחרונה בבית משפט לפשיטות רגל בניו-יורק, העובד במקביל – בנייר ובאופן ממוחשב. שאבתי משם את התחושה שזה עובד. אינני מתעניינת במיחשוב, אבל אני בהחלט מבינה את התועלת שניתן להפיק ממנו. המדובר בכלי המסייע לנהל את המערכת באופן פשוט יותר".

מה הלאה?

"התקווה היא למחשב את כל בתי המשפט בארץ במהלך שנת 2007. בסוף פברואר נפתח בית משפט שני ללא נייר – בית הדין לתביעות קטנות בתל אביב. הילד הזה ששמו מיחשוב בתי המשפט - חי, בועט ונושם. אנו לומדים תוך כדי תנועה, ואני מקווה שבקרוב הוא כבר ילמד ללכת באופן עצמאי. המדובר בשינוי מנטלי רציני, עם המון משובים והיזונים חוזרים. השקט היחסי שיש במסדרונות בית המשפט – הוא העדות לכך שהמערכת פועלת. יצאנו לדרך, ובהצלחה. אנחנו חלוצים עולמיים".