UBS מעלה מחיר היעד למניית אטלס ל-390 פני
UBS העלתה את מחיר היעד למניית אטלס ל-390 פני, המשקף לאטלס שווי שוק של כ-293,740,000 יורו הגבוה בכ-24% בהשוואה למחיר השוק הנוכחי שהינו כ-235,745,000 יורו. אלרן נדלן מחזיקה בכ- 16.4% מאטלס ומחיר היעד מגלם פוטנציאל שווי נוסף בסך כ 52 מליון שקל לאלרן נדל"ן .
UBS חישבה את שווי הנכסים של אטלס על סמך תזרימי המזומנים ולא על סמך ערך הנכסים הנקי. בחישוב מחיר היעד נלקחו בחשבון הסיכונים הכרוכים בתוכנית הפיתוח והיקפה של החברה ע"י שימוש בשיעור היוון של 11%. בנוסף, נעשה ניתוח של שיעור התשואה הפנימי (IRR) אשר תמך באומדנים המקוריים של תזרימי המזומנים המהוונים.
לדברי UBS, לאטלס יתרון על פני חברות בינלאומיות אחרות וזאת לאור הנוכחות החזקה של ההנהלה המקומית שהינה מרכיב קריטי המאפשר לאטלס להבטיח לעצמה עסקאות מחוץ לשוק, מטרה קשה מאוד להשגה "בשלט רחוק".
בנוסף, ההנהלה מפיקה תועלת הן מניסיון וידע רחב במדינות שונות והן מסוגי נכסים שונים כמו גם מניסיון רב בפיתוח של פרויקטים בהיקף גדול.
הגידול אינו מביא בחשבון 54 מיליון יורו במזומן שנמצאים בקופת החברה, אשר היו עשויים להוסיף עוד 14 פני למחיר המניה לו היו מושקעים בשיעור היעד הנוכחי של התשואה על ההון שהינו 20%.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
