גוסינסקי נגד נמרודי: דורש פיצוי של כ-170 מיליון ש'
ולדימיר גוסינסקי, המחזיק ב-27% ממניות מעריב, דורש מעופר נמרודי לפצות את מעריב ב-85 מיליון ש"ח, בגין הנזקים שלטענת גוסינסנקי נגרמו למעריב. הנזקים, עליהם מדברים גוסינסקי, הם כתוצאה מעסקת בעלי עניין, לפיה מעריב, שבשליטת נמרודי, רכשה 72% ממניות הד ארצי מידי מלונות הכשרת הישוב בישראל בע"מ (חברה אחות של מעריב) תמורת סך של 29 מיליון שקל.
בנוסף דורש גוסינסקי לפצותו בסך של כ-34 מיליון דולר, בשל הפרה יסודית לכאורה של הסכם בעלי מניות בין הכשרה תקשורת לבין גוסינסקי בענין החזקותיהם במעריב, אשר מצאה ביטויה בכך שתקציב מעריב לשנת 2006 אושר על ידי דירקטוריון מעריב על אף התנגדותו של גוסינסנקי.
ממעריב נמסר כי "החברה דוחה את כל טענות גוסינסקי נגדה", ועמדת החברה בענין הטענות הנה:
"רכישת מניות הד ארצי בזמנו, מלבד היותה עסקה שנראתה כעסקה לטובת מעריב באשר פעילות הד ארצי באותה עת נחזתה להיות סינרגטית לפעילות מעריב, הרי שהיא אושרה כבר לפני למעלה משבע שנים על ידי כל האורגנים המוסמכים והנדרשים לכך במעריב, לרבות אסיפת בעלי המניות של מעריב, ברוב מיוחד
כנדרש על פי דין, ללא כל התנגדות של גוסינסקי".
בנושא הפרת הסכם בעלי המניות מסבירים במעריב כי "הסכם בעלי המניות בין הכשרה תקשורת לבין גוסינסקי לא הופר על ידי הכשרה תקשורת. דירקטוריון מעריב אישר את תקציב מעריב לשנת 2006 כסמכותו על פי דין".
במעריב מעריכים כי תביעותיו וטענותיו של גוסינסקי, אינן אלא ניסיון לאלץ את החברה לרכוש את מניות גוסינסקי במעריב כהמשך לפניות קודמות שלו בענין זה אל החברה ומנהליה.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
