ביקוש יתר של פי 16 בהנפקת אבגול
הצלחה גדולה להנפקת חברת אבגול תעשיות. החברה העוסקת בייצור בדים לא ארוגים (Nonwoven) לשוק ההיגיינה, השלימה גיוס הון ראשון מהציבור בהיקף של 341 מיליון שקלים, וזאת לעומת כוונתה המקורית לגייס 250 מיליון שקלים. במסגרת המכרז המוסדי נרשמו ביקושי יתר שהובילו לאישור של רק כ-75% מההזמנות. במכרז הציבורי התקבלו הזמנות בביקוש יתר המוערך בפי 16 מהכמות המוצעת.
סה"כ הנפיקה אבגול 44.550 מיליון מניות יחד עם 244.350 מיליון שקל ע.נ אגרות חוב ויחד עם 14.850 מיליון כתבי אופציה באופן הבא: ניירות הערך הוצעו בכ-1.35 מיליון יחידות ובדרך של מכרז על שיעור הריבית של אגרות החוב.
על פי תוצאות המכרז, התקבלו בסך הכל, 1,342 הזמנות לרכישת 3,247,574 יחידות, מהן 2,032,574 יחידות הוזמנו על ידי הציבור ו-1,215,000 יחידות שהוזמנו על ידי משקיעים מוסדיים בהתחייבותם המוקדמת. מאבגול נמסר עוד כי 70 הזמנות של משקיעים מוסדיים לרכישת 1,215,000 יחידות נענו במלואן, כך שלמשקיעים המוסדיים תוקצינה 1,215,000 יחידות.
1,252 הזמנות של הציבור לרכישת 2,016,564 יחידות הנוקבות בשיעור הרבית שנקבע במכרז, נענו באופן יחסי כך שכל מזמין קיבל כ-6.6952% מהיחידות שהוזמנו על ידו. 20 הזמנות של הציבור לרכישת 16,010 יחידות הנוקבות בשיעור גבוה משיעור הרבית שנקבע במכרז - לא נענו.
הנהלת החברה, כי ההנפקה נועדה לצורך המשך השקעה ופיתוח קווי יצור חדשים ברחבי העולם, ותמיכה באסטרטגיית התרחבות החברה לתחומים ופרויקטים נוספים. בהנהלה מודים למשקיעים המוסדיים, והציבוריים על אמונם בחברה ובעוצמתה וכמו כן לקונסורציום החיתום שהובל על ידי כלל פיננסים.
אבגול היא מובילה עולמית עוסקת בייצור בדים לא ארוגים (Nonwoven) לשוק ההיגיינה ובעיקר לתעשיית החיתולים.
החברה מייצרת מעל 10% מחומרי הגלם לחיתולים בשוק העולמי עבור חברות ענק רב לאומיות: Kimberly-Clark, Tyco Healthcare, P&G (Procter & Gamble).
אבגול פועלת באמצעות חברות בנות בארה"ב ובמזרח הרחוק והיא נמצאת עתה בתחילת הקמתו של קו ייצור חדש ברוסיה.
אבגול סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 עם הכנסות של כ-169 מיליון דולר, גידול של כ-41% לעומת תשעת החודשים הראשונים של שנת 2005. שיעור הרווחיות הגולמית בתשעת החודשים הראשונים של השנה הנו כ-24% ושיעור הרווחיות התפעולית כ-15%.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמה ה-EBITDA בכ-34 מיליון דולר, גידול של כ-31% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בתקופה בכ-11.5 מיליון דולר, גידול של כ- 44% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. תזרים המזומנים מפעילות הסתכם בתקופה בכ-16 מיליון דולר. את שנת 2006 צפויה אבגול לסיים עם הכנסות של כ-220 מיליון דולר ובשיעורי רווחיות דומים לאלו שרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
