אחרי אמדוקס: האם גם אינטל תפטר בקרוב עובדים?

שמועות בקרב עובדים בחברה מדברות על כוונה של אינטל לחסל אחד ממפעליה בישראל - בירושלים או בדרום
שי פאוזנר |

פחות משבוע לאחר ההודעה של ענקית התוכנה הישראלית, אמדוקס, כי היא עומדת לפטר מאות עובדים - חלקם הלא קטן בישראל, נפוצות בימים האחרונים שמועות כי גם ענקית השבבים אינטל ( INTEL CORP ) עלולה להיגרר לפיטורי כמה מאות מעובדיה - כולם בישראל.

אותן הערכות גורסות, כי אינטל מתכננת חסל שתיים מהפעילויות שלה בארץ - את מפעלה (פאב 8) בירושלים וחלק מפעילותה בקריית גת במפעל הוותיק שם. באינטל ירושלים 600 עובדים כיום ומשיחות עם עובדים בחברה עולות הערכות כי הפעילות בבירה היא זו שתקוצץ כבר בחודשים הקרובים. ואולי אף תחוסל לחלוטין. דוברי החברה קיבלו בשעות האחרונות פניות של עיתונאים בעניין זה וסרבו להגיב.

מארוול הצילה את DSPC

ההחלטה שעלולה לחרוץ דינם של עובדים רבים באינטל ישראל, באה לאחר שבקיץ האחרון דיווחה החברה על כוונה לפטר לאורך זמן כ-10,000 עובדים סביב העולם. החברה סובלת מתחרות גוברת מול המתחרה המרכזית שלה - AMD והשתיים מלקקות את הפצעים כבר זמן רב, מאחר ופגעו אחת בשניה פעם אחר פעם באמצעות הוצעות ענק על מו"פ והורדות מחירים חוזרות ונשנות בשנים האחרונות.

בין השאר, בקיץ 2006 נפרדה הענקית האמריקנית מכ-1,400 עובדים שלה בפתח תקוה שפעלו בחברת DSPC. אינטל וענקית אחרת בתחום מערכות התקשורת - מארוול דיווחו ביוני כי הן חתמו על הסכם, לפיו תמכור אינטל את פעילות מעבדי התקשורת והיישומים שלה ל-Marvell תמורת סכום של 600 מיליון דולר. המכירה נועדה לתת למארוול נוכחות בפלח השוק של מעבדים המשמשים במכשירי כף יד חכמים.

אינטל מסרה אז כי המכירה גם תאפשר לה למקד את השקעותיה בעסקי הליבה שלה, כולל מעבדים בעלי ביצועים גבוהים וצריכת הספק נמוכה המבוססים על ארכיטקטורות אינטל וטכנולוגיות מתפתחות עבור מיחשוב נייד, כולל טכנולוגיות פס רחב אלחוטיות Wi-Fi ו-WiMAX. סגירת העסקה צפויה בתוך כ-5-4 חודשים והיא כפופה לבדיקת הרשויות ולתנאי סגירה רגילים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.