הנזק לענף הבקר מגניבות השנה - 30 מיליון שקל
בעקבות ניסיון הגניבה והירי בסוף השבוע בחוות שי בדרום , מתריעים חיים דיין מנכ"ל אמב"ל (ארגון מגדלי הבקר לבשר) ומאיר בראון מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב (רפתות) על עליה של 236% במספר גניבות הבקר לעומת שנה שעברה. מרבית הגניבות מתבצעות באזור הדרום, 1,031 ראשי בקר נגנבו מעשרות חוות ורפתות בדרום הארץ. רק 75% מכלל גניבות הבקר מדווחות, מאחר והחקלאים מיואשים מנושא הגניבות עקב אזלת ידה של משטרת ישראל בטיפול בתלונותיהם.
הנזקים מגניבות הבקר מוערכים ב-30 מיליון שקל בשנה. גניבת העגלות המיועדות למשק החלב בלבד מסבות נזק בחוסר מוערך של כ-20 מיליון ליטר חלב בייצור החלב העתידי. מלבד זאת, ראשי בקר גנובים אל שטחי הרשות הפלסטינית המטפחת משק חלב ובקר על חשבון צבירת הידע, הניסיון, טיפוח הענף והשקעת המשאבים בישראל.
חיים דיין אומר כי הבוקרים והרפתנים נאלצים לממן מכיסם אמצעי אבטחה כמו מצלמות במעגל סגור, כלבי שמירה ואזעקות, על מנת להקשות במשהו על גנבי הבקר ההולכים ומתייעלים בשיטות הגניבה שלהם ומצליחים לחדור לחוות הגידול ולגנוב את הבקר למרות כל אמצעי האבטחה שננקטו.
"הגניבות הפכו למכת מדינה, היקפי התופעה מזעזעים! מלבד מאמצי הגידול הפכו הבוקרים והרפתנים לשומרי רכושם, באין מי שישמור על פורעי החוק, ומסכנים את חייהם וחיי משפחותיהם בהגנה עם רכושם, אדמותיהם ואדמות הלאום, מפני משפחות הפשע, דבר שאיננו מתקבל על הדעת! רק לפני חודש שלחו משפחות הפשע רוצחים שכירים לרצוח את הבוקר אמיר אנגל, ואמות הסיפים במדינה לא רעדו! חיי אדם הפכו הפקר, רכושם של חקלאים ואדמותיהם הפכו הפקר והמדינה לא עושה דבר", אומר דיין.
בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בין נציגי מגדלי הבקר ודיין עם מפקד מחוז דרום של המשטרה- ניצב אורי בר לב, הוחלט על מספר צעדים במחוז דרום שיובילו לצמצום היקף הגניבות ולכידת הפושעים., כולל ייעוד היחידה המשטרתית "דקל", הפועל כבר בצפון הארץ ,לטיפול בפשיעה החקלאית במחוז דרום תוך הגדלת התקנים לפי 2 ויותר. בעוד מספר ימים אמור ניצב בר לב לקבל לידיו תוכנית בייעוד המתוכנן ליחידת דקל. "אחת המסקנות כבר בשנת 1999 הייתה כי אין גורמים מקצועיים במשטרת ישראל המטפלים בפשיעה החקלאית" אומר דיין. עוד בימים הקרובים עתיד להיפגש דיין עם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים להרחבת הטיפול ומעורבות המשרד בטיפול בגניבות הבקר.
בנוסף מתריע דיין, כי בתי המשפט חייבים לקחת את הלחימה בפשע ולהטיל עונשים מרתיעים יותר על גנבי הבקר "הפושע שהגיע לגנוב מחוות שי בעל עבר פלילי , כמוהו יש רבים שנכנסים ויוצאים מהכלא וממשיכים לגנוב, ביודעם כי העונשים קלים. במידה ומשטרת ישראל ובתי המשפט לא יקחו את
הנושא החמור ,כמשימה לאומית ויחמירו בעונשים הפשע ימשיך להשתולל! העונשים חייבים להיות כבדים ביותר –ידע כל גנב כי בבואו לגנוב הוא מסכן בשנים ארוכות בכלא וכן בעונשים כספיים" אומר דיין.
מכת גניבות בקר דומה שהתרחשה במחוז צפון צומצמה בעזרת יחידת "ארז" של המשטרה המטפלת בפשיעה החקלאית במחוז צפון ופרקליטות מחוז צפון שהגישה נגד הגנבים כתבי אישום. כעת מקווים באמב"ל כי המודל בצפון ייושם גם בשאר חלקי הארץ. רק לאחרונה נרשם תקדים משפטי של 40 שנות מאסר ועוד קנס בסך שלושים אלף שקל לגנב בקר, אך ניסיון הגניבה אמש, מוכיח כי גם הרתעת החוק לוקה בחסר. הגנב ביצע את ניסיון הגניבה פרק זמן קצר לאחר שריצה 4 שנות מאסר בגין עברות פשיעה חקלאית. עו"ד תומר שוורץ מפרקליטות מחוז צפון וטיפל במקרים רבים של גניבות בקר ופשיעה חקלאית טען, כי מערכת המשפט חייבת לתת מענה אמיתי למלחמה בפשיעה החקלאית שכן מדובר במכת מדינה וכי ראוי שבתי המשפט, כמו גופים נוספים, ירתמו למאבק. עוד טען, כי התופעה של גניבות בקר קלה לביצוע אך קשה מאד ללכידה וכי העונשים הסלחניים שהוטלו בעבר לא תרמו למלחמה האמיתית בתופעה.
במאמר שפרסם לאחרונה ד"ר מריו גוטמן שחקר את תופעת גניבות הבקר בעולם, הוא מציין כי כאשר מחשבים את כמות הגניבות המדווחות ביחס לגודל העדר, שיעור גניבות הבקר בישראל הוא מהגבוהים בעולם וכי אחת הסיבות הינה היחס הסלחני של רשויות החוק כלפי גניבות הבקר. במחקרו מציג ד"ר גוטמן דוגמאות מעונשים המוטלים על גנבי בקר בארה"ב, למשל: על גניבת 65 פרות, 100 עגלים ו-5 פרים, נענש הגנב ב-7 שנות מאסר בפועל ובקנס של 116 אלף דולר. במקרה אחר, על גניבת 3 פרות, 3 עגלים ופר אחד, נענש הגנב בשנתיים מאסר ובקנס של אלפיים דולר.
הבוקרים החלו לאסוף כסף בחשבון מיוחד לטובת בוקרים ורפתנים שנפגעו ע"י גנבים וצריכים לממן משפטים.
"הבוקרים מגנים על חייהם, זו הגנה עצמית, במקום לשפוט את הגנבים המשטרה מאשימה את הבוקרים ברצח! אם אנחנו חיים במדינה בה המשטרה איננה יכולה להגן על אזרחיה אין בידם ברירה אלא להגן על עצמם, אני קורא לכל אזרחי ישראל להתעורר לפני שיהיה מאוחר מידי, ולמשטרה והפרקליטות לקחת את המלחמה בפשע בחקלאים כמטרה לאומית לשנה זו ולמגר את התופעה בטרם יהיו נזקים בחיי אדם" אומר דיין.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
