מרכבה בלי מקלות בגלגלים
הכנסת אישרה בסוף השבוע את תקציב המדינה לשנת 2007, בקריאה שניה ושלישית. בין סעיפי התקציב שאושרו על ידי חברי הכנסת, ללא התנגדויות, היה תקציב פרויקט המרכב"ה. 635 מיליון שקלים שאושרו ב-2003, אבל אמורים להספיק עד 2010. זהו אחד הפרויקטים היחידים שהממשלה לא ערכה בו שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. באוצר גאים מאוד בכך שהתקציב לא קוצץ, אבל מצד שני - שוכחים שזהו כמעט הסעיף היחידי, בפרויקטים מסוג זה, שלא גדל או עודכן. הפרויקט הענק הזה מתוקצב במנות קצובות של 110 מיליון שקלים בשנה. ה"הנחה" היחידה שנעשתה, ואת זה אפשר לראות אולי כעדכון עקיף של התקציב, היא העובדה שבמקור - הפרויקט היה אמור להסתיים בסוף שנה זו, אולם עקב הרחבתו יסתיים לפי ההערכות רק בשנת 2010. תקציב "מסומן" בשפה המקצועית של אנשי האוצר, תקציב המרכב"ה הוא תקציב "מסומן". בשנת 2003 קיבלה הממשלה החלטה, לפיה התקציב כולו יהיה כ-635 מיליון שקלים, ובכל שנה מאשרים אותו מחדש. אולם האישור אינו גורף, ובכל שנה נבדקים הישגי הפרויקט מול היעדים שהוצבו לו, ובהתאם לכך נקבע המשך מימון התקציב. את תוכנית העבודה מאשרת ועדת ההיגוי העליונה לפרויקט, בראשותו של סגן בכיר לחשב הכללי, איציק כהן. במבחינה זו, עובדים אנשי הפרויקט בדומה לעבודה מול מועצת מנהלים, במגזר הפרטי. לפרויקט יש מערכת בקרה חיצונית, וככל שחולפות השנים, הוא הופך להיות יותר משמעותי בפעילות הממשלה והשירות הציבורי. בדיון שנערך בלשכת שר האוצר, אברהם הירשזון, ערב אישור התקציב בכנסת, בנוכחות החשב הכללי, רו"ח ד"ר ירון זליכה, ובכירי המשרד - אושרו תוכנית העבודה לשנת 2007 ומסגרת התקציב עד 2010. יש לציין, כי מתוך 635 מיליון שקלים, 35 מיליון שקלים יועברו לפרויקטים משותפים עם משטרת ישראל ו-12 מיליון שקלים לטובת בקרה חיצונית לפרויקט. הבקרה היא גולת הכותרת של העשייה, לפחות מבחינתו של החשב זליכה, הנאבק כיום בגורמים שיוצרים שחיתות בגופי ממשלה שונים. למרות שהפרויקט נעשה בשם אגף החשב הכללי, הרי שהבקרה על כל הוצאה בפרויקט המרכב"ה היא קפדנית ביותר וקשוחה - ברמות שאינן מקובלות, למרבה הצער, במשרדים אחרים. במאה ה-21, פרויקט המרכב"ה הוא פרויקט שצריך להצדיק את קיומו, כי יש רבים מאוד כנראה, שעדיין לא מבינים את חשיבותו. לכן, כל סטייה, כל חריגה - מיד מתורגמת לרעשים גדולים בתוך המנגנון הממשלתי. שקט זה תוצר הלוואי הראשון שכל מנהלי הפרויקט חפצים בו. במיוחד בימים אלו. משדרגים את הסאפ מעיון בתוכנית העבודה לשנת 2007 של פרויקט המרכב"ה, עולה כי בשנה הבאה, תורחב הפונקציונליות של המערכת, תוך שידרוג לגרסה האחרונה של סאפ, וכן כי תבוצענה השלמות במודול הגבייה. אחת הנגזרות של פרויקט המרכב"ה, הוא כמובן פרויקט "ממשל זמין", שנועד ליישם את מדיניות הממשלה לשיפור השירות לאזרח. בנושא זה, מתכננת הממשלה להרחיב משמעותית את פורטל GOV.IL, ולשפר את שירות הטפסים מקוון, מה שיקל עוד יותר את המגע הלא נעים שיש לאזרחים עם הממשלה. כן בכוונת אנשי "ממשל זמין" לממש שורה של פרויקטים נוספים - שכבר הוזכרו בעבר: פרויקט הכספת, תעודות זהות חכמות לעובדי השירות הממשלתי ועוד. שיטת מימוש פרויקט המרכב"ה נעשה בשלושה שלבים. השלב הראשון - "השקה" (Rollout) של הגרסה הראשונה של המערכת למשרדי הממשלה, הוספת פונקציונאליות במסגרת מימוש פערים שעלו במסגרת ההשקה, הרחבת היישום על מנת שיתאים למשרדים נוספים, ובכך - ישפר את השירות למשרדים העובדים במרכב"ה. על פי תוכנית העבודה, בשנת 2007 תיערך השקה של הפרויקט במשרדים הבאים: תרבות וספורט (כחלק ממשרד המדע), מטה החשב הכללי – פרויקט אג"ח, משרדי הפנים והשיכון, משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה, לשכת הפרסום הממשלתית, משרד התקשורת, והרשות לפיקוח על החשמל. אחרון בתור הוא משרד החינוך, בסוף השנה הבאה. העלייה שלו לאוויר מותנית בהפסקת העיצומים, שמאפיינים את עבודת המשרד. אגב, המנמ"רית של משרד החינוך, סופיה מינץ, היא אחת מחמשת המנמ"רים שצורפו לוועדת התיקשוב העליונה. הועדה פועלת מכוח סמכותה, על פי מינוי של ראש ממשלה – היא הוקמה בזמנו על ידי ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון - ובראשה עומד כהן. המנמ"רים הנוספים הם שמעון רודד ממשרד החוץ ,שמעון ברונר מהתמ"ת, רפי אלון משע"ם וניבה צוק, ממינהל מקרקעי ישראל. אליהם מצטרף אבי דור, ממינהל הרכש, וכן אהרון (אהרל'ה) אהרונוב, חשב משרד האוצר. אהרונוב היה לאחרונה מועמד לתפקיד חשב משרד ראש הממשלה, אבל חזר בו, לאחר שניסו להשתמש בו כדי לנגח את זליכה, הבוס הישיר שלו. פרויקטים עצמאיים שני משרדים בלבד קיבלו אישור להקים מערכת מרכב"ה עצמאית: משרד הביטחון ואגפי השב"כ, וכן משרד ראש הממשלה ויחידותיו השונות. משרדים אלו יזכו לליווי צמוד של צוות המרכב"ה בסיוע והטמעת הרפורמה החשבונאית, סיוע בהיבטים טכנולוגיים, ומעבר לשקיפות מלאה - מבוססת עץ טכנולוגי, כמו בכל משרדי הממשלה. ברמת מערכות המידע, התוכנית ל-2007 היא כי מערכת מאור - מערכת המשרד הממוחשב של הממשלה - תעבור כולה מרשתות של נובל לרשתות של מיקרוסופט, וכן שתימשך בניית שרתים לפי הצרכים החדשים. כן צפוי לטפל בניהול וההקצאת שטחי איחסון. בתחום התקשורת, הממשלה מתכוונת לבצע חשיבה מחודשת לגבי כל קווי התקשורת, על מנת לבצע עסקאות רווחיות יותר על קווים בעלי רוחב פס גדול יותר ובעלות נמוכה יותר. פרט לכך, צפוי להיות מבוצע מעבר על חיובי קווי תקשורת מול בזק, על מנת לזהות חיובים מיותרים ולסווג קוים על פי הגורם המשלם האחראי שלהם (אוצר, מרכבה, ממשל זמין). בתחום בסיסי הנתונים, עם סיום ההכנות, תשודרג גרסת האורקל לגרסת 10g לצד שרת 64 ביט, וזאת לצורך עמידה בדרישות ביצועים וצריכת זיכרון. כן צפוי להתממש פרויקט איחוד רשתות התקשורת, אשר ייעשה בנציגות הישראלית בניו יורק. זאת, אם לא ייצא לפועל יישום מרכב"ה בנציגות. המטרה היא לאחד משאבים ולספק אבטחה טובה יותר, אבל בשלב זה, אין החלטות. השורה התחתונה תוכנית העבודה כוללת עוד שורה ארוכה מאוד של פרויקטים, תוכניות והיערכויות. העבודה מרובה, אך התקציבים דלים יחסית. יכול להיות שבשנת 2010 עוד יימצא הציניקן בממשלה שיעניק לפרויקט המרכבה את התואר של "הפרויקט הזול ביותר שעשתה ממשלה אי פעם" - יחסית לתוצאות וליעדים שלשמם הוקם.

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.