פורינט הונגרי
בעבר היה המשק ההונגרי בעיקר משק חקלאי, והייצור של המדינה היה במידות קטנות. המחסור של המדינה במשאבים טבעיים לא תרם לצמיחתה, ומאחר והונגריה היא מדינה ללא מוצא לים, המיקום האסטרטגי שלה יצר תלות מסורתית בסחר חוץ. לעומת זאת, הונגריה של היום, מראה קצב צמיחה כלכלי גבוה, יחסית לאחת מהחברות החדשות של האיחוד האירופאי (מאז שנת 2004). הסקטור הפרטי אחראי ליותר מ-80% מהתל"ג, וההחזקה הזרה של ההשקעות והנכסים במדינה נפוצה מאוד.
כחברה חדשה באיחוד האירופי נדרשת הונגריה להבטיח יציבות כלכלית, במיוחד יציבות מחירים ושערי חליפין, זאת בכדי לממש את כוונתה להיפרד מהפורינט ההונגרי ולאמץ את המטבע האחיד.
יעדי האינפלציה אשר הציב הבנק המרכזי של הונגריה צונחים משנה לשנה, מה שצפוי להביא להאטה בקצב עליית המחירים. הרחבת רצועת הניוד של המטבע ההונגרי מכל צד, בהתאם למנגנון החליפין האירופי (ERM), שיזם הבנק המרכזי של הונגריה, מוסיפים ליציבות המטבע ההונגרי, שהביאו להתחזקותו של הפורינט במהלך שנת 2006.
כיום, הסוחרים המרכזיים בפורינט ההונגרי הם ספקולנטים ומשקיעים המאמינים בהמשך התחזקות הכלכלה ההונגרית. המטבע ההונגרי התחזק במהלך 2006 אל מול הדולר בצורה משמעותית, ועלה ביותר מ-15%. כיום, נסחר פורינט אחד סביב הרמה של 194.50 לדולר אחד.
אל מול האירו הייתה שנת 2006 לאחת השנים המפתיעות ביותר, מאחר ושער הפורינט עלה וירד בשיעור דומה של 16% לאורך השנה, וכך נסגרה 2006 ללא שינוי כנגד האירו. כיום נסחר הפורינט סביב הרמה של 254.50 לאירו.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
