כצפוי: יוסי בכר יחליף את ג'קי מצא... בנתיים

לאחר לחץ שהפעיל עליו ראש הממשלה בימים האחרונים, הוסכם בין השניים ושר האוצר, כי בכר ישמש בתפקיד חודש אחד בלבד
שי פאוזנר |

מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר לא יפרוש בקרוב מהשירות הציבורי כפי שתיכנן לעשות. למרות שכבר ביצע סבב פרידה מחלק גדול מראשי המשק, בכר - האיש שעומד מאחורי הרפורמה הגדולה זה שנים בשוק ההון הישראלי, ואחד מהפקידים המוערכים ביותר בתחום הממשלתי כיום, יחליף לבקשתם של שר האוצר וראש הממשלה את האיש שעמד עד השבוע בראש רשות המיסים של ישראל - ג'קי מצא.

כזכור, מצא נעצר השבוע יחד עם בכירים נוספים ברשות ובינהם, יו"ר הרשות הקודם - איתן רוב, בחשד למעשים פליליים ובינהם - קבלת שוחד.

בכר שלא רצה לבצע את התפקיד נכנע היום ללחצים שהפעיל עליו ראש הממשלה, אהוד אולמרט ומסר לו היום כי יסכים להחליף את מצא לתקופה מוגבלת של חודש אחד בלבד.

הרקע: מפלג ההונאה של המשטרה עצרו כזכור בתחילת השבוע את שני ראשי רשות המיסים האחרונים - הנוכחי, ג'קי מצא ואת איתן רוב קודמו. ההערכה היא כי עובד לשעבר במס ההכנסה עלה על עיסקה לכאורה בין איתן רוב לחבר שלו שקיבל ממנו הטבת מס של מאות אלפי שקלים לחברת היכלי הספורט. תלונה שהגיע למבקר המדינה, הביאה לפיטורי העובד והכתב אישום נגדו שמאחוריו עמדו רוב ואנשיו. החקירה הופסקה לאחר חתימת הסכם פשרה.

חקירה שנפתחה השנה העלתה ככל הנראה, שאישים רבים בשוק העסקי חדרו לרשות המיסים תחת ג'קי מצא, בתיווך של פעילי ליכוד, בין השאר, דובר באישים מהעולם התחתון וראשי חברות שונות כמו בכירים בחברות תקשורת למשל. מסתבר, כי המשטרה ביצעה במסגרת החקירה חיפוש במועדון הימורים ומצאה ראיות לקשר של ראשי רשות המיסים ליעד שלה - ראובן גבריאלי. הסתבר כי קבלן שעבד עבורו קיבל הטבות מס מוזרות.

החקירה המסועפת הגיעה מבריאלי לאחרים במרכז הליכוד בו הוא פעל רבות, והמשטרה בחנה קשר שלהם למינויים ברשות המיסים. במקביל לעניין המינויים - המשטרה טוענת כי תיקי חקירה של רשות המס נסגרו למרות ממצאים לעבירות קשות לכאורה.

בין בשאר, החקירה הגיעה לפעיל מרכז הליכוד - אחיה של יועצתו הקרובה של ראש הממשלה, שולה זקן. במשטרה הוערך כי מצא יודע על עסקאות ושוחד שקבלו בכירים ברשות המיסים כדי שיתנו הטבות לבכירים בעולם התחתון. רפי עמיאל למשל, ששימש עד עכשיו כראש מחלקת החקירות, הוא בין האישים שנגדו חשדות חמורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

יישובים באשכולות גבוהים כמו מודיעין (אשכול 9) מגיעים לתוחלת חיים של מעל 85 שנים, בעוד באשכולות נמוכים כמו רהט (אשכול 2) תוחלת החיים נמוכה ב-5-9 שנים. המשמעות המעשית: תושב מודיעין צפוי לחיות כמעט עשור שלם יותר מתושב רהט, למרות שהם חולקים את אותה מערכת בריאות ציבורית. הבדל זה גדול יותר מהפער בתוחלת החיים בין ארצות הברית למדינות מתפתחות באפריקה.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

יישובים באשכולות גבוהים כמו מודיעין (אשכול 9) מגיעים לתוחלת חיים של מעל 85 שנים, בעוד באשכולות נמוכים כמו רהט (אשכול 2) תוחלת החיים נמוכה ב-5-9 שנים. המשמעות המעשית: תושב מודיעין צפוי לחיות כמעט עשור שלם יותר מתושב רהט, למרות שהם חולקים את אותה מערכת בריאות ציבורית. הבדל זה גדול יותר מהפער בתוחלת החיים בין ארצות הברית למדינות מתפתחות באפריקה.