הפועלים על שוק המניות: סיכוי למימוש בטווח הקצר
"אנו סבורים, כי עליות שערים נוספות בבורסה עשויות להרשם בטווח הבינוני, אם כי ישנו סיכון של מימוש רווחים בטווח הקצר". כך פותחים כלכלני בנק הפועלים את סיקרתם השבועית את שוק ההון הישראלי.
בבנק סבורים השבוע, כי "נוכח הסיכונים בשוק, מומלץ להתמקד במניות גדולות ומבוססות, ולהמנע ממניות היתר, גם אם ישנו פיתוי להשקיע בהן נוכח התשואות המרשימות שרשם מדד היתר בשנה האחרונה, וזאת בשל הסיכון הגבוה במניות אלה בעיקר בעת של מימושי רווחים".
עוד אומרים בבנק, כי "נוכח התשואות האלטרנטיביות הנמוכות מומלץ להמשיך ולהביע אמון באפיק המנייתי, כשאת הסיכון הגלום בתיק מומלץ להפחית על ידי פיזור גיאוגרפי בין שוקי המניות השונים", זאת על פי ההמלצה שתפורסם ביום א' על ידי הפועלים.
אומנם ישנו מתאם גבוה בין השוק המקומי לשוקי חו"ל, כשהתנהלות שוק המטבעות יצרה העדפה לשוק המקומי בחודשים האחרונים, אולם בבנק חושבים, כי יש לבצע גיוון גיאוגרפי, על מנת להקטין את הסיכון מפני זעזועים בשל אירועים אקסוגניים מקומיים. ניתן ומומלץ להגן על הרכיב המקומי בתיק המניות על ידי הצבת פקודות מסוג Stop loss ורכישת אופציות PUT.
על שוק האג"ח כותבים בבנק כי בתחום האגרות השקליות - תשואת המק"מ לשנה (כ-4.6%) מגלמת את הריבית הנוכחית של בנק ישראל. עם זאת, על רקע המשך החלשות הדולר בשבוע האחרון וסבירות גוברת להורדת ריבית נוספת - סבורים בבנק, כי המק"מ מומלץ להשקעה.
על הגילונים הם כותבים, כי תוספות תשואה של 0.34% בגילון הארוך, והמחסור בסחורה, יתמכו באפיק זה בטווח הבינוני, ולכן המלצת הבנק לגביו נותרת חיובית. בטווח הקצר, מציגים בבנק ציפיות להמשך הורדת הריבית עלולות להעיב על הגילונים.
על שחרים אמרו בבנק הפועלים בסוף השבוע - כי ישנה הסבירות הגוברת להורדת ריבית נוספת שתורמת לאטרקטיביות של העקום כולו. מנגד, הם מציינים את צמצום פער התשואות בין השחרים לבין איגרות החוב האמריקניות ל-10 שנים שהעלה את רמת הסיכון המגולמת בעקום השקלי. המלצת הבנק בתחם זה היא, להמשיך ולנקוט מידה של זהירות, ולהתמקד במח"מ בינוני, אותו ניתן להשיג גם על ידי השקעה בשחר הארוך ברכיב קטן, ושילובו עם אג"ח שקלי במח"מ קצר (מק"מ או גילונים).
על אגרות החוב הצמודות - כותבים בבנק הפועלים, כי בצמודים קצרים, הציפיות האינפלציוניות הנגזרות מהעקום השקלי הקצר נמוכות ומפצות במידה מסוימת על המדדים השליליים הצפויים. לכן, המלצתם היא היא חיובית. עם זאת, בבנק כותבים כי ברכיב קטן ורק כל עוד הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון עומדות על פחות מאחוז.
על ההשקעה בצמודים בינוניים - כותבים בבנק כי בשבוע האחרון, ירדו תשואות האגרות הצמודות הבינוניות לרמה של כ-3.5%. כלכלני הבנק אומרים כי ניתן עדיין למצוא תשואות גבוהות יחסית באיגרות הקונצרניות ולכן, המלצתם לגביהן נותרת חיובית, בדירוג AA+ ומעלה, תוך הקפדה על פיזור, ומתן עדיפות לאגרות של חברות בעלות מינוף נמוך.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
