BDI: שיפור משמעותי במוסר התשלומים של המשק הישראלי

ברבעון האחרון ניכר שיפור במוסר התלושמים למרות השבתת הפעילות העסקית במהלך המלחמה בצפון. ממוצי ימי האשראי ב-2006 עמד על 88 ימים, כמו בשנה שעברה
סיון איזסקו |

מדו"ח מוסר התשלומים של קבוצת BDI, המסכם את שנת 2006 עולה כי בחודש דצמבר, החותם את השנה, חלה הטבה נוספת במוסר התשלומים. במהלך דצמבר, רשם המשק הישראלי שיפור בכל המדדים: קיטון של יום נוסף בסך ימי האשראי בפועל (פיגור + הסכמה) מ-98 ימים ל-97 ימים, מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה ירד ל-88 ימים וכן מספר ימי הפיגור ירד מ-10 ימים בנובמבר ל-9 ימים בדצמבר.השיפור שנרשם בדצמבר ממשיך את ההטבה העקבית שאפיינה את הרבעון האחרון של השנה.

כלכלני BDI מציינים, כי למרות ההטבה שנרשמה בחודש דצמבר, ממוצע ימי האשראי בפועל בכל שנת 2006 גבוה ביומיים מן הממוצע ב-2005 ועומד על 99 ימי אשראי בממוצע. גם מספרם הממוצע של ימי הפיגור בתשלומים ב-2006 הורע ביומיים מהממוצע שנרשם ב-2005 ועומד על 11 ימים. ב-BDI מסבירים את הפער בין הממוצעים, בערכים הגבוהים שנרשמו בשליש הראשון ובשליש השלישי של 2006.

ממוצע ימי האשראי הניתנים בהסכמה על ידי ספקים נותר יציב ולא רשם שינויים משמעותיים במהלך 2006 ועמד על 88 ימים, כמו בשנה הקודמת.

תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בקבוצת BDI COFACE מציינת כי: "בחודשים האחרונים של 2006 חזר המשק הישראלי לפסי צמיחה על אף השפעות אירועי 2006 - מלחמת לבנון, החלפת הממשלה, תקנות מסגרות האשראי ועוד. מתחילת השנה ועד סופה נרשמה הטבה כוללת של 3 ימים במוסר התשלומים, שממשיכה את

השיפור ב-2005. ברבעון האחרון של השנה ניכרת מגמת הטבה נאה ועקבית בנתוני המוסר ובחודש האחרון של השנה נרשמו נתונים מרשימים, אף בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד".

ינאי מוסיפה כי: "כתוצאה ממלחמת לבנון הושבתה פעילותם של עסקים וחברות רבים באזור הצפון, דבר שהביא להרעה במדדים השונים. בנוסף, תקנת מסגרות האשראי שנכנסה לתוקף ביולי 2006 ותקופת ההסתגלות למצב החדש הביאו גם הן להרעה במדדים השונים הנבחנים מידי חודש על ידי כלכלני BDI. כבר בחודש יולי ניכרו התוצאות של היערכות העסקים לנוהל הבנקאי החדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".