משפט: 385 אלף שקל פיצוי בגין שדיים גדולים מידי

בית המשפט קיבל תביעה של מנותחת שעברה ארבעה ניתוחים להגדלת שדיה באמריקן מדיקל סנטר ונזקקת עתה לניתוח חמישי מתקן
סיגל ברנע |

נתחיל כרגיל בסיפור המעשה: התובעת - ליאת מלחי, פנתה אל ד"ר רובינפור מנצור מאמריקן מדיקל סנטר וביקשה לערוך ניתוח להגדלת שדיה. לאחר הניתוח הראשון בו הוכנסו שתלים לגופה, נזקקה התובעת לניתוח מתקן. לאחר מכן, חזרה התובעת את הנתבע וטענה כי אינה מרוצה מגודל שדיה והיא מבקשת להגדילם עוד יותר. תחילה סירב הנתבע לעשות ניתוח נוסף אולם לאחר דין ודברים ותחנונים מצד התובעת, התרצה וביצע ניתוח שלישי בו החליף את השתלים לגדולים יותר. כעבור מספר חודשים עברה התובעת ניתוח רביעי מתקן. לטענת המומחה מטעמה, תוצאות הניתוחי השלישי והרביעי כושלות. השדיים מכוערים, בלתי סימטריים, מצולקים.

בבית המשפט צויין, כי לא אחת קורה שיש צורך בניתוח מתקן וזאת עקב היווצרות "קופסית" בתוך השד עקב הניתוח, דבר שגורם לאסימטריה. הנתבע טען כי הוא הסביר לתובעת סיכון זה כפי שהסביר לה ולכל המטופלות שלו את כל הסיכונים עקב הניתוח לרבות קיומה של צלקת, וסיכונים נוספים אפשריים כמו כאב, חוסר תחושה בפטמות, אפשרות לדימום, זיהום, התקשות ואסימטריה. יחד עם זאת, בטופסי ההסכמה לביצוע הניתוח הראשון, לא מופיע בכתב הסיכון אפשרות שיהיה צורך בניתוח מתקן נוסף עקב היווצרות אותה "קופסית", חרף העובדה שמדובר בסיכון נפוץ.

בית המשפט קבע, כי היה על הנתבע לכלול בטופס ההסכמה האמור את הסיכונים האפשריים שהם ברמת הסתברות גבוהה.

הנתבע העיד, כי הסביר לתובעת שביקשה לבצע ניתוח נוסף שלאור גודל גופה, ונפח בית החזה, הוא אינו ממליץ להגדיל את שדיה מעבר למה שנעשה, אולם התובעת התעקשה והביאה לפגישה את אמה, ששטחה לפני הנתבע את גודל השבר אצל התובעת, עד שהנתבע נעתר לתחנוני השתיים ונאות לבצע את הניתוח השלישי, היינו הגדלה נוספת של החזה.

לאחר הניתוח השלישי, שבעקבותיו היה צורך בניתוח רביעי , התממש הסיכון ממנו חשש גם הנתבע עצמו, היינו כי השתלים יהיו גדולים מידי למידות גופה של התובעת ועקב כך תיווצרנה בעיות אסטטיות קשות, אם כי אלה שנוצרו אינן אותן בעיות שרשם הנתבע בטופס ההסכמה לניתוח השלישי, אלא בעיות אחרות, הנראות חמורות יותר, ומהוות פגיעה אסטטית קשה.

נקבע כי רופא סביר בנסיבות אלה היה נמנע מלבצע את הניתוח השלישי, עקב הסיכון הטמון בו, והסיכוי שיכשל, ומשלא עשה כן הנתבע, התרשל במילוי חובותיו כרופא סביר כלפי התובעת, שכן הוא עצמו צפה אפשרות להתרחשות הנזק, היינו פגיעה אסטטית שהביאה לכיעור מראה שדיה של התובעת. הנתבע, שהיה ער למצבה הנפשי של התובעת הקשור למראה שדיה, היה אמור לצפות כי פגיעה אסטטית כזו שארעה, תביא לא רק לנזק אסטטי אלא גם לאפשרות סבירה של פגיעה נפשית לה טוענת התובעת. בחוות דעת שהוצגו בפני בית המשפט נטען כי יש מקום לבצע ניתוח מתקן, היינו החזרת שתלים קטנים, אולם עדיין קיים הסיכון בדבר התוצאה האסימטרית שעלולה להיות.

בנסיבות אלו, לא ראוי לחייב את התובעת לעבור ניתוח נוסף, ועל כן יש לראות במצבה היום כמצב סופי, לצורך הערכת נזקיה.

לאור האמור, חוייבו ד"ר רובינפור מנצור ואמריקן מדיקל סנטר לשלם לתובעת פיצויים בסך של 385,000 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 77 אלף שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.