אהוד אולמרט - המושמע ביותר בתקשורת האלקטרונית
חברת יפעת, העוסקת בניתוח תדמית תקשורתית של גופים ואישים, דירגה את חברי הכנסת המושמעים ביותר בתקשורת האקטרונית לסיכום שנת 2006 ומצאה, כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הוא הח"כ המושמע ביותר בתקשורת האלקטרונית עם 1,572 השמעות מתוכן 881 בטלוויזיה ו-692 פעמים ברדיו.
יש לציין, כי בשנת 2005 הושמע אולמרט רק 485 פעמים ואילו אריאל שרון שכיהן כראש ממשלה בשנת 2005 הושמע רק 994 פעמים בתקשורת.
מני אברהמי, משנה למנכ"ל יפעת מסביר, כי "אולמרט הושמע על רקע מגוון רחב מאוד של נושאים, המצב המדיני, המלחמה בלבנון, היחסים עם הפלשתינאים, מערכת הבחירות, נושאים פוליטיים וכלכליים".
במקום השני מתמקם שר הביטחון עמיר פרץ עם 1,330 השמעות מתוכן 797 בטלוויזיה ו-533 ברדיו. פרץ הושמע על רקע מערכת הבחירות הכלליות שהתקיימה בתחילת השנה ובתפקידו כשר בטחון בהקשרים של מלחמת לבנון, המצב המדיני, ופעילות צה"ל. בנוסף, מושמע פרץ גם על רקע נושאים כלכליים וחברתיים ומאבקיו הפנים-מפלגתיים.
אל המקום השלישי מתברג יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו עם 511 השמעות מתוכן 305 בטלוויזיה ו-206 ברדיו. נתניהו הושמע בעיקר בהקשרים מדיניים וביטחוניים. יצויין, כי כאשר כיהן בממשלה הקודמת כשר אוצר, מיעט נתניהו באופן יחסי להתבטא בנושאים כלכליים. כמו כן, נתניהו הוא גם נציג הליכוד היחיד מבין 15 המקומות הראשונים בדרוג.
במקום הרביעי, ראשונה מקרב חברות הכנסת, ממוקמת שרת החוץ ציפי ליבני, עם 466 השמעות מתוכן 226 בטלוויזיה ו-240 ברדיו. ליבני הושמעה בעיקר על רקע תפקידה כשרת החוץ, פגישותיה עם מנהיגים מהעולם, ויחסי החוץ של מדינת ישראל.
במקום החמישי, שרת החינוך יולי תמיר, תמיר הושמעה 404 פעמים מתוכן 212 בטלוויזיה ו-192 ברדיו. תמיר הושמעה על רקע פעילותה במשרד החינוך אך גם על רקע דעותיה בנושאים מדיניים וביטחוניים.
אברהמי מציין, כי השנה מצבן של חברות הכנסת בתקשורת השתפר במעט לעומת השנה שעברה. "ניתן לראות כי בין חמשת המקומות הראשונים ממוקמות שתי נשים, שרת החוץ ציפי ליבני ושרת החינוך יולי תמיר. עדיין ברשימת 20 המובילים מתברגות 3 חברות כנסת בלבד".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
