שוב פיספוס בתתחזית: התוצר צמח השנה ב-5%

לעומת צפי לצמיחה במשק של 4.5% בלבד. הצריכה הפרטית צמחה ב-4.6%. הגרעון השוטף של המגזר הממשלתי מסתכם ב-7.2 מיליארד ש' מול 6.7 מיליארד ב-2005
שי פאוזנר |

התוצר המקומי הגלמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2006 ב-5.0%, בדומה לעלייה של 5.2% ב-2005 ושל 4.8% בשנת 2004. כך מוסרת היום לשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי מחציות מראים שבשנת 2006 עלה התוצר ב-5.9% במחצית הראשונה וב-2.9% במחצית השנייה בחישוב שנתי. זאת לאחר שב-2005 גדל התוצר במחציות בשיעורים של 6.3% ו-4.9% בהתאמה.

אם אתם שואלים את עצמכם מהם נתונים מנוכי עונתיות, הרי שמדובר בחישוב לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות מהנתונים המקוריים. יוזכר כי, הנתונים במחצית השנייה של 2006 הושפעו ממלחמת לבנון השנייה, שחלה בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט השנה.

האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2005 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגלמי לנפש עלה ב- 3.1% בהמשך לעלייה של 3.4% בשנת 2005. התוצר לנפש בשנת 2006 הסתכם בכ-88.6 אלף ש"ח, או 19.9 אלף דולר, במחירים שוטפים. עלייה בתוצר לנפש בשנת 2006 מסתמנת גם במדינות האחרות. לפי נתוני OECD, עלה השנה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-2.5% בממוצע. על כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי אומדנים מוקדמים לסיכום שנת 2006 שנערכו בלשכה על בסיס נתונים של 9 עד 11 חודשים והערכות לחודשים החסרים.

בשנת 2006 עלה יצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 5.1%, בדומה לעלייה ב-2005.

כמו כן, בשנת 2006 עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-4.6% לאחר עלייה של 3.4% ב-2005. עלייה זו משקפת גידול של 4.8% בהוצאה לצריכה שוטפת (סך הצריכה למעט מוצרים בני קיימא) ושל 2.8% בהוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא.

בנוסף, ההשקעות בנכסים קבועים עלו השנה ב-6.1%, בהשוואה לעלייה של 2.9% בשנת 2005. העלייה ב-2006 מבטאת עלייה בהשקעות במכונות, בציוד ובכלי תחבורה, בהשקעות בבתי מגורים. לעומת זאת, נרשמה ירידה בהשקעות בבניה שלא למגורים.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב-3.2%, בהמשך לעלייה של כ-2.7% ב-2005. העלייה בצריכה ב-2005 משקפת עלייה של 5.7% בצריכה הביטחונית ושל 2.1% בהוצאה לצריכה אזרחית.

ההכנסה המקומית הגולמית הריאלית המביאה בחשבון את השפעת השינויים בתנאי הסחר הבינלאומי על ההכנסה, עלתה בשנת 2006 ב-0.6% פחות מהעלייה בתוצר עקב הרעת בתנאי הסחר.

התוצר העסקי - המחושב בהכללה של התמ"ג פחות תוצר השירותים הציבוריים והקהילתיים ושירותי הדיור - עלה בשנת 2005 ב-6.3% בהמשך לעלייה של 6.7% ב-2005 ושל 6.8% ב-2004. עלייה המשקפת עלייה של 8.2% בתוצר ענף התעשיה ועליות של בין 5% עד 9% ברוב ענפי השירותים: במסחר, שירותי אוכל והארחה, בתחבורה, בשירותים פיננסיים ועסקיים. לעומת זאת, נמשכה גם השנה הירידה בתוצר בענף הבינוי .

תשומת העבודה במגזר העסקי - או בעברית פשוטה, מספר שעות העבודה של כלל המועסקים במגזר העסקי של עובדים תושבי ישראל ועובדים שאינם תושבי ישראל (מחו"ל ומהרשות הפלסטינית), גדל ב-2006 ב-2.2% לאחר עלייה של 2.4% ב-2005. הגידול בשעות העבודה ב-2006 נובע מגידול במספר המועסקים הישראלים שמסתכם לפי האומדנים המוקדמים ב-3.1%.

פריון העבודה - שהוא התוצר הנקי לשעת עבודה במגזר העסקי - עלה בשנת 2006 ב-4.8% בדומה לעלייה ב-2005.

תוצר ענף השירותים הציבוריים והקהילתיים, הנאמד על פי תשלומי השכר בממשלה, ברשויות המקומיות ובמוסדות ללא כוונת רווח (שרוב מימונם ע"י הממשלה) - עלה בשנת 2006 בשיעור של 1.3%.

שוב קנינו יותר

ההוצאה לצריכה פרטית לנפש עלתה השנה ב-2.8%, לאחר עלייה של 1.6% בשנת 2005 ושל 3.7% ב-2004. ההוצאה לצריכה פרטית שוטפת לנפש (סך הצריכה הפרטית למעט מוצרים בני קיימא) עלתה ב-2006 ב-3.0% לנפש, בהמשך לעלייה של 1.7% ב-2005. העלייה בהוצאות לצריכה שוטפת לנפש משקפת בעיקר עליות בהוצאות למוצרי תעשייה מתכלים אחרים - תרופות, תמרוקים, חומרי ניקוי וכד' (8.3%), בהוצאות להלבשה והנעלה (5.8%), בהוצאות לשירותים (4.3%) ובהוצאות לדלק, חשמל ומים (0.4%). לעומת זאת, ההוצאה לדיור נותרה כמעט ללא שינוי וההוצאות של ישראלים בחו"ל ירדו ב-1%.

בנוסף, עלתה ההוצאה ברכישת מוצרים בני קיימא לנפש בשיעור של אחוז, לאחר עלייה של 0.5% ב-2005 ושל 13.5% ב-2004. פירוט ההוצאה מראה עלייה של 6.7% לנפש ברכישות הריהוט ושל 0.3% ברכישות כלי רכב לשימוש פרטי לנפש. לעומת זאת ברכישות הציוד למשק הבית - מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכיוצא בזה נרשמה ירידה של 1.7%.

ההוצאות לצריכה ציבורית אינדיבידואלית כוללות את ההוצאות לחינוך, בריאות, שירותי רווחה, תרבות (למעט המנהל בתחומים אלה). הוצאות אלו עלו בשנת 2006 ב-2.1% בדומה לעלייה ב-2005.

כלל הצריכה האינדיבידואלית שכוללת את הצריכה הפרטית והצריכה הציבורית האינדיבידואלית עלתה בשנת 2006 ב-4.1% בהמשך לעלייה של 3.2% אשתקד. משתמע מכך, שהצריכה האינדיבידואלית לנפש עלתה ב-2.3%.

ההוצאות לצריכה ציבורית קולקטיבית כוללות את ההוצאות לביטחון וסדר ציבורי וכן הוצאות מנהל אזרחיות. בשנת 2005 עלו הוצאות אלו ב-4.2%, בהמשך לעלייה של 3.1% בשנת 2005.

ההוצאה לצריכה סופית מורכבת מהצריכה האינדיבידואלית (83.0% מהצריכה הסופית ב-2006) והצריכה הקולקטיבית (17.0% מהצריכה הסופית). ההוצאה לצריכה סופית עלתה בשנת 2006 בשיעור של 4.1% שפירושו עלייה של 2.3% בהוצאה לנפש.

גירעון המגזר הממשלתי

בשנת 2006 הסתכם הגרעון השוטף של המגזר הממשלתי ב-7.2 מיליארדי ש"ח - נמוך ב-6.7 מיליארדי ש"ח מהגרעון בשנת 2005 . במונחי תוצר הסתכם הגרעון ב-2006 ב-1.2% מהתמ"ג לעומת 2.4% ב-2005. הגרעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.

הירידה בגרעון הממשלתי השוטף ב-2006 מבטאת עלייה בולטת יחסית של 8.7%, בהכנסות השוטפות, בהמשך לעלייה של 6.4% בסעיף זה בשנת 2005. העלייה בהכנסות ב-2006 משקפת עלייה בגביית המסים (בעיקר מסים על ההכנסה) ובהעברות השוטפות מחו"ל. סך ההכנסות ממסים עלה השנה בכ-10.0%, בהמשך לעלייה של 6.0% בגביית המסים ב-2005.

סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב-5.6%, לאחר עליה של 2.2% ב-2005. ההוצאה לצריכה הציבורית שמהווה 58% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי עלתה בשנת 2006 ב-7.5% במונחים שוטפים (3.2% במחירים קבועים). לעומת זאת, צומצמו ההוצאות על הריבית על החוב הממשלתי (ירידה של 4.6%). בהעברות המגזר הממשלתי למשקי הבית מסתמנת בשנת 2006 עלייה של 3.7%, בהמשך לעליה של 2.0% ב-2005. מתוך זה עלו קצבאות הביטוח הלאומי ב-4%. בנוסף, נרשמה השנה עליה של כ-41.0% בהוצאות על תמיכות ליצרניים מקומיים, וזאת בעיקר עקב הפיצויים על נזקי המלחמה בצפון.

הגרעון הכולל במגזר הממשלתי, המתקבל כסיכום של הגרעון בחשבון השוטף והגרעון בחשבון ההון, נאמד ב-2006 בכ-1.5% מהתוצר.

ההשקעה המקומית הגלמית

ההשקעה המקומית הגלמית - הכוללת השקעות בנכסים קבועים ובמלאי - לרבות מלאי בחברות הזנק –– עלתה השנה ב-1.0%, לאחר עלייה של 11.5% ב-2005. האטה בעלייה בהשקעה הגולמית משקפת צמצום במלאים לאחר גידול בשנת 2005.

השקעות בנכסים קבועים - בבנייה, במכונות וציוד ובכלי תחבורה, עלו השנה ב-6.1%, לאחר עלייה של 2.9% ב-2005 ושל 0.3% ב-2004. ההשקעות בכלי תחבורה לשימוש עסקי עלו ב-12.4%, וההשקעות במכונות וציוד עלו ב-10%. לעומת זאת, ההשקעות בבניינים שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות הצטמצמו בשיעור של 0.7% לעומת עלייה של 1.7% אשתקד.

ההשקעות בבנייה למגורים עלו בשנת 2006 ב-1.5% לעומת ירידה של 1.3% ב-2005 ושל 2.6% ב-2004.

היחסים עם העולם העסקי

יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-5.1%, בדומה לעלייה ב-2005 ולאחר עלייה של 18.2% ב-2004. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה השנה ב-12.6% לאחר עלייה של 6.4% אשתקד. יצוא שירותים למעט תיירות, שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר, עלה ב-4.8% בהמשך לעלייה של 7.0% ב-2005. יצוא שירותי תיירות עלה ב- 1.2% בלבד, זאת לאחר עליות של 28.4% ב-2005 ושל 36.2% ב-2004. שיעור העלייה הנמוך של יצוא שירותי התיירות השנה משקף את השפעת הלחימה בצפון,שבעקבותיה ירדו ההכנסות מתיירות במחצית השנייה

ב- 48.1% , בשיעור שנתי ( נתונים מנוכי עונתיות), לאחר עלייה של 21.3% במחצית הראשונה.

כי לעומת זאת, היצוא החקלאי ירד ב-14.2%, לאחר עלייה של 14.1% אשתקד ובנוסף, ירד יצוא היהלומים ב-12.9% בהמשך לירידה של 6.0% אשתקד. יבוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה השנה ב-2.0% לאחר עלייה של 3.4% ב-2005 ושל 12.1% ב-2004. יבוא הסחורות והשירותים, למעט היבוא הביטחוני, יבוא אוניות ומטוסים ויבוא יהלומים, עלה ב-4.5% בהמשך לעלייה של 5.2% ב-2005 ושל 13.6% ב-2004.

העודף בחשבון הסחורות והשירותים (למעט יבוא בטחוני), הסתכם ב-2006 ב-3.9 מיליארד דולר , לאחר עודף של 2.6 מיליארד דולר בשנת 2005.

החשבון השוטף, הכולל את העודף בחשבון הסחורות והשירותים, יבוא ביטחוני, הכנסות מעבודה ומהון והעברות שוטפות מחו"ל, הסתכם השנה ב-7.3 מילארד דולר בהשוואה ל-3.8 מילארד דולר אשתקד. העודף בחשבון השוטף ב-2006 היווה 5.2% מהתמ"ג לעומת 2.9% ב-2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.