מספר הטסים לחו"ל בדצמבר מעל 100,000 איש
ממחקר מיוחד שערכה קבוצת BDI על תיירות החורף בישראל עולה כי, שיעור של כ-25%- 30% בלבד מטיסות הישראלים לחו"ל, מרוכזות בעונת החורף (נובמבר-מרץ), כאשר במרץ נרשמת כמות הטסים הגדולה ביותר (25%) בשל מזג האוויר הנוח, בהשוואה לחודשי החורף האחרים בהם נוסעים 18% מכלל הנוסעים. בחורף הקרוב צפוי להסתכם מספר הישראלים היוצאים לחו"ל בכ-920,000 כשלמעלה מ-60% נוסעים למטרות תיירות.
ממחקר BDI עולה, כי על-פי הערכות, רק בחודש דצמבר צפויים לטוס לחו"ל כ-110 אלף ישראלים למטרות תיירות, כש-70 אלף מהם נסעו בחנוכה, כריסמס ויטוסו לקראת הסילבסטר. עוד עולה מהמחקר, כי ניו יורק היא יעד פופולארי ביותר בקרב הישראלים בעיקר בתקופת החורף. ההסבר לכך הוא, שבתקופה זו מחירי הטיסות לניו יורק מוזלים באופן משמעותי.
הוזלות המחירים לבירות אירופה ולצפון אמריקה עשויות להגיע עד לכ-50% ממחירי הכרטיסים לעומת הקיץ. בין יעדי החורף ניתן למנות גם יעדים בהם מזג האוויר חם בתקופה זו כגון: מזרח אסיה, דרום אמריקה ודרום אפריקה. תאילנד היא היעד הפופולארי ביותר בין היעדים הללו, עם נתח של כ-7% מכלל נוסעי החורף.
כלכלני BDI-COFACE מעריכים, כי מספר הנוסעים למדינות חבר העמים בכלל, ולמוסקבה ולנינגרד בפרט, גדל בחודש דצמבר בלמעלה מ- 20%, בשל ביקורי משפחה וחברים של העולים בתקופת חופשות החגים שם.
בבחינת אוכלוסיית הנוסעים בעונת החורף נמצא, כי כ-70% מהנוסעים הם זוגות, המנצלים תקופה זו לחופשה זוגית ללא הילדים, בהשוואה לעונות החמות המאופיינות בחופשות משפחתיות.
עוד עולה, כי רוב הנוסעים בחורף נוהגים לארגן את החופשה באופן עצמאי ומשתמשים פחות בחבילות נופש מאורגנות מראש (הבנויות בדרך כלל על טיסות צ'רטר). אחד הגורמים העיקריים לכך הוא היצע מצומצם של חבילות נופש בעונה זו. לכן, מציינים ב-BDI, נתחן של הטיסות הסדירות גדל באופן משמעותי בעונת החורף, ומגיע לשיעור של כ-85% מהטיסות. זאת על חשבון ירידה משמעותית בנתחן של טיסות הצ'רטר, העומד בתקופה זו על כ-15% בלבד.
כלכלני BDI מוסיפים כי, החופשות הנפוצות ביותר בתקופת החורף הן: חופשות הסקי, שנעשות פופולאריות יותר ויותר בקרב ישראלים בשנים האחרונות. כ-30 עד 35 אלף ישראלים נוסעים לחופשות סקי בחורף, רובם בינואר-פברואר כששוק חופשות הסקי מגלגל קרוב ל- 200-230 מיליוני שקלים בשנה.
האתרים האלפיניים, היקרים יחסית (צרפת, אוסטריה שוויץ ואיטליה), הם הפופולאריים יותר בקרב ישראליים לחופשות סקי ואליהם נוסעים, על פי רוב, הגולשים המקצועיים והמנוסים. האתרים הזולים יותר נעשו נפוצים רק בארבע השנים האחרונות, אולם בעיקר בקרב צעירים וגולשים מתחילים המעוניינים להתנסות. היעד הפופולארי ביותר הוא איזור צרפת וגבולותיה, הנמנה על האזורים היקרים.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
